תא"מ 21938-06-12 פלאפון תקשורת בע"מ נ' אבו בכר

1.התובעת (להלן: חברת פלאפון או החברה) עוסקת במתן שירותי רדיו-טלפון סלולריים למנויים, לרבות מכירת ציוד והתקנתו.

בשנת 2008, ולאחר מכן בשנים 2009 ו-2011 התקשר הנתבע בחוזים עם חברת פלאפון, ולפיהם רכש מספר רב של מכשירי טלפון מסוגים שונים וציוד אחר וקיבל שירותים מאת החברה לפי המפורט בכל אחד מהחוזים. תמורת הציוד והשירותים הללו התחייב הנתבע לשלם תמורה לפי המוסכם בינו לבין החברה.

2.בכתב התביעה, שהוגש כתביעה לסכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה, טענה החברה כי הנתבע לא עמד בהתחייבויותיו, שכן חלק מהוראות-הקבע שנתן לחיוב חשבונו בבנק לא כובדו, ובשל כך נותר חוב בלתי מסולק בסך 28,409.61 ₪. סכום זה משוערך ליום הגשת התובענה ללשכת ההוצאה לפועל (5.3.12) מסתכם בסך 30,222.26 ₪.

3.בהתנגדות לביצוע התובענה טען הנתבע כי בחודש ינואר 2011 היה מעוניין לבטל את העסקה בנוגע לשלושה מכשירי טלפון שלא השתמש בהם ונותרו באריזתם, ברם חברת פלאפון סירבה לבקשתו, ונציגה אף שכנע אותו לשדרג את מכשירי הטלפון שהיו ברשותו.

4.בעקבות זאת קיבל שלושה מכשירים חדשים וסיכם כי תמורת תשלום 1,114 ₪ מידי חודש יקבל חבילת שירותים שתכלול שיחות בהיקף נקוב, גלישה באינטרנט ללא הגבלה ומחשב נייד. נוסף לכך התחייב נציג החברה כי לא יהיו חיובים נוספים בגין המכשירים הישנים.

5.לאחר הסיכום האמור התברר לו שחברת פלאפון הפרה את החוזה עמו - ביום 24.2.11 קיבל הודעה מאת פקידת הבנק שבו מנהל את חשבונו, ולפיה החברה חייבה את חשבונו בסך 3,500 ₪ ללא יסוד. לפיכך ביקש מהבנק שלא לכבד את ההרשאה שנתן עד לבירור פשר החיוב. הנתבע יצר קשר אפוא עם החברה ושוחח עם פקידה, שהעבירה את הטיפול לעובדת בכירה יותר. פקידות אלה הודיעו לנתבע כי אכן נפלה טעות וכי חשבונו יזוכה בסך 1,200 ₪. הנתבע, הרגיש מרומה, סירב להצעה וביקש לבטל את העסקה ולהחזיר את הציוד. החברה דחתה את דרישתו. בלית ברירה נאלץ להותיר את מכשירי הטלפון על שולחנה של הפקידה. בהמשך קיבל הודעה מאת נציגת חברת פלאפון שבה הבהירה כי חשבונו יזוכה ב-500 ₪ נוספים שגם בהם חויב בטעות. הנתבע עמד על סירובו ועל ביטול העסקה.

6.על יסוד טענות אלה קיבל הנתבע רשות להתגונן, וההליך הועבר לפסים של תובענה בסדר דין מהיר. בדיון לפניי הסכימו הצדדים כי אכריע בתובענה בפסק דין מנומק על סמך חומר הראיות המצוי בתיק בית משפט, ובלבד שסכום החיוב לא יפחת מ-8,000 ₪ ולא יעלה על 24,000 ₪, כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

בשים לב לדרך הדיונית שבה מתנהל ההליך, תהא ההנמקה תמציתית כמצוות הדין.

7.מתצהיר עדות ראשית מטעם חברת פלאפון עולה כי לראשונה התקשר הנתבע עם החברה בשנת 2001 ורכש מכשירי טלפון וציוד. בשנת 2008 חתם על חוזה נוסף עמה במסגרתו רכש תשעה מכשירי טלפון; בשנת 2009 התקשר עם החברה בחוזים נוספים במסגרתם רכש עוד שני מכשירי טלפון; ביום 6.1.11 רכש שני מכשירים נוספים וכך גם ביום 11.1.11; ביום 16.1.11 רכש מכשיר נוסף; ביום 27.1.11 רכש שני מכשירי טלפון נוספים וביום 28.1.11 רכש מכשיר נוסף. יחד עם רכישת מכשירי הטלפון הצטרף הנתבע לתכניות שהציעה החברה מפעם לפעם, ולפיהן תמורת סכום נקוב ניתנו שירותים שונים (שיחות, מסרונים וזמן גלישה).