תא"מ 21936-05-16 כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ישראל ואח'

לפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן אחד, נזקי כלי הרכב המעורבים בתאונה מיום 9.9.2015 ברח' סוקולוב בנתניה.

אין מחלוקת כי ארעה תאונה בין כלי הרכב של הצדדים. המחלוקת היא בנוגע לנסיבות התאונה והאחריות להתרחשותה.

לגרסת נהג רכב התובעת בעדותו, בעת מעבר רכב התובעת מהנתיב השמאלי לנתיב הימני בו נסע רכב הנתבעת מאחור ומרחוק כשהרמזור התחלף לירוק, רכב הנתבעת שהגיע מאחור המשיך בנסיעה ופגע עם חלקו הקדמי שמאלי בחלק הקדמי ימני של רכב התובעת.

מנגד לגרסת נהג רכב הנתבעת בעדותו, כלי הרכב היו בעצירה לפני מופע רמזור אדום, כשהתובעת בנתיב הימני לנסיעה בכיוון ישר והתובעת בנתיב השמאלי המיועד לפנייה שמאלה. כשמופע הרמזור בכיוון נסיעת רכב הנתבעת התחלף לירוק ובכיוון נסיעת רכב התובעת היה מופע רמזור אור אדום, סטה רכב התובעת ימינה לנתיב נסיעת רכב הנתבעת והמשיך בנסיעה לכיוון ישר ופגע עם חזית רכב התובעת וצדו הקדמי ימני בגלגל קדמי שמאלי של רכב הנתבעת.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע במחלוקת ביניהם, על דרך הפשרה ומכוח סמכותו של בית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

שמעתי את עדויות הנהגים ואת עדותם של נוסעי רכב הנתבעת ובחנתי את הראיות. על יסוד החומר שבפניי הגעתי לכלל דעה לקבל את גרסת נהג רכב הנתבעת ולהטיל את מלוא האחריות לתאונה על נהג רכב התובעת.

עדותו של נהג רכב הנתבעת בנוגע לאופן התרחשות התאונה ולהיות כלי הרכב בעצירה, כשרכב הנתבעת בנתיב הימני ורכב התובעת בנתיב השמאלי ולסטיית רכב התובעת לנתיב הימני כשהתחלף מופע אור הרמזור לירוק בנתיב הימני, הייתה קוהרנטית ואחידה לגרסה שנמסרה בטופס ההודעה, שמועדו יום לאחר התאונה והיא נתמכת בעדותם של נוסעי רכב הנתבעת אשר אישרו את גרסת נהג רכב הנתבעת לתאונה וכן שנהג רכב התובעת התנצל לאחר התאונה. אף שמדובר נוסעים קבועים של נהג רכב הנתבעת, עדי הראייה עמדו לרדת מהרכב והתרשמתי כי ראו את מהלך התאונה וכן מכנות עדותם.

לא ראיתי לקבל את גרסת נהג רכב התובעת בעדותו לאופן התרחשות התאונה לפיה במהלך מעבר רכב התובעת מהנתיב השמאלי לנתיב הימני, רכב הנתבעת הגיע במרחק מאחור בנתיב הימני המשיך בנסיעה בנתיב הימני ופגע ברכב התובעת. ראשית, אין אחידות בגרסת נהג רכב התובעת בעדותו ובגרסה שנמסרה בטופס ההודעה בו נמסר כי רכב התובעת אותת לפנייה שמאלה ורכב הנתבעת שהיה מאחור נסע במהירות ופגע ברכב התובעת. לא נזכר בטופס ההודעה כי רכב התובעת החל במעבר לנתיב הימני בעת שהתרחשה התאונה, כפי שהעיד נהג רכב התובעת, אף שמדובר בנתון מהותי. כשנשאל נהג רכב התובעת בחקירתו הנגדית מדוע לא ציין שעבר נתיב בטופס ההודעה, השיב: "זה מה שאני זוכר" (עמ' 3 שו' 11-13). קיים קושי, בנסיבות אלה, להסתמך על עדותו המאוחרת של נהג רכב התובעת בבית המשפט, שנה וחצי לאחר התאונה, ולקבוע על יסודה ממצאים בנוגע לנסיבות התאונה ולהיות רכב הנתבעת בנסיעה במרחק מרכב התובעת כשזה החל במעבר הנתיבים, כגרסת נהג רכב התובעת בעדותו. שנית, טופס ההודעה של נהג רכב התובעת הוא מיום 27.10.2015, חודש וחצי ממועד התאונה. בהיעדר הסבר מניח את הדעת לשיהוי במסירת גרסת נהג רכב התובעת, אני מייחסת משקל רכב יותר לגרסה שנמסרה על ידי נהג רכב הנתבעת בטופס ההודעה מיום 10.9.2015, יום לאחר התאונה, בהיותה קרובה בזמן לאירוע. שלישית, נהג רכב התובעת אישר בעדותו שרכב התובעת שהיה בעצירה בנתיב השמאלי המיועד לפנייה שמאלה לפני הרמזור החל במעבר מהנתיב השמאלי לנתיב הימני בו נסע רכב הנתבעת, כשהרמזור התחלף לירוק וכי התאונה ארעה כשרכב התובעת היה בין הנתיב הימני לנתיב השמאלי (עמ' 3 שו' 8-9). עוד אישר נהג רכב התובעת בעדותו כי יש רמזור לפני הפנייה שמאלה בנתיב השמאלי ורמזור לפני נסיעה לכיוון ישר בנתיב הימני, שאינם "ירוק" יחד (עמ' 2 שו'22) וכי כשהחל במעבר לנתיב הימני, הרמזור לפנייה שמאלה היה אדום ולנסיעה לכיוון ישר היה ירוק (עמ' 2 שו' 23-26). עדות זו של נהג רכב התובעת, תומכת בגרסת נהג רכב הנתבעת לכך שרכב התובעת סטה מהנתיב השמאלי לנתיב נסיעת רכב הנתבעת כשרכב הנתבעת היה במקביל לו, ובאחריותו של נהג רכב התובעת לתאונה.

מוקדי הנזק בכלי הרכב, תומכים אף הם בהעדפת גרסת נהג רכב הנתבעת. על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, רכב התובעת ניזוק במוקד קדמי ימני, כאשר דלת קדמית ימנית, מראה ימנית, כנף קדמית ימנית וכיסוי מגן קדמי ניזוקו ובתמונות הרכב נראים סימני מעיכה בדלת וסימני גלגל בחלקה התחתון. בתמונות רכב התובעת שהוצגו לא נראים סימני פגיעה בפגוש קדמי, אולם על פי חוות דעת השמאי שצורפה וחשבונית התיקון, הוחלף מגן קדמי. על פי חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה שכנגד, ברכב הנתבעת ניזוקה מסגרת לסורג קדמי, בהתאם לחשבונית התיקון הוחלפו מחזיק לכיסוי פנס קדמי שמאלי וכנף שמאלי קדמי ובתמונות שהוצגו נראים סימני פגיעה בכנף קדמי שמאלי ברכב הנתבעת. מוקדי נזק אלה מסתברים עם סטיית רכב התובעת לנתיב נסיעת רכב התובעת בעת ששני כלי הרכב היו במקביל ורכב הנתבעת החל בנסיעה, כגרסת נהג רכב הנתבעת (ומכאן סימני הפגיעה בחזית צד ימין ובחלק הקדמי ימני של רכב התובעת וסימני הצמיג הנראים בדלת הרכב) יותר מגרסת נהג רכב התובעת בעדותו, לפיה רכב הנתבעת היה במרחק מאחור בנתיב הימני כשרכב התובעת החל במעבר לנתיב הימני. אילו רכב הנתבעת הגיע בנסיעה רציפה מאחור והאיץ את מהירות נסיעתו, כשרכב התובעת החל בתהליך מעבר לנתיב הימני לפני רכב הנתבעת והיה חלקו בנתיב הימני וחלקו בנתיב השמאלי (כפי שהעיד נהג רכב התובעת), סביר יותר שהיו נראים סימני פגיעת פח מדלת רכב התובעת לאחור בשל נקודת האימפקט עם דלת רכב התובעת והמשך נסיעת רכב התובעת, ולא סביר שהיו נראים סימני פגיעה בחזית ובכנף קדמית ימנית של רכב התובעת, שלו הקדים את רכב הנתבעת בנתיב הימני בהיותו בהטייה היו מעבר לנקודת האימפקט בין כלי הרכב על פי גרסת נהג רכב התובעת בעדותו.