תא"מ 21767-04-13

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי הרכבים המעורבים לרבות ממש לאחר התאונה , ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, ראיתי מקום לקבוע כי דין התביעה להידחות שכן לא מצאתי ליתן אמון בגרסת התובעת והעדה מטעמה לדרך התרחשות התאונה ובכלל זה בנושא האחריות לה.

הנזקים ברכבים המעורבים לצד מיקום התאונה שאינו שנוי במחלוקת, ואף נראה באחת מהתמונות, תומכים ממשית בגרסת הנתבע 1 בדבר סטיית רכב התובעת מלפני משאיתו כשהיא נוסעת בצד ימין של הדרך. רכב התובעת נפגע בצדו הימני אחורי ואף חלק ממדרגת המשאית נותר נעוץ בו. משאית הנתבעים נפגעה בפינת חלקה הימני – קדמי כפי שניתן לראות היטב בתמונות צבע של הנזקים שצולמו מיד לאחר התאונה ואשר הוצגו לבית המשפט. נתיב נסיעת הרכבים מלמד כי במקום שלושה נתיבים אשר היו אותה עת פקוקים (ראה גם את עדות התובעת בעניין זה, בעמ' 2 שורה 3 לפר' הדיון מיום 2.6.14). המצאות הנזקים כמות שהם לצד האמור, מלמדת שרכב התובעת נמצא בעת סטייה ממסלולו וטרם התיישר מלפני המשאית בעת שאירעה התאונה. גם עדות חברתה של התובעת הגב' שלומייסטר [שם, בעמ' 4 שורות 12-13 לפר' הדיון] מצביעה על רצף אירועים אחיד ומידי, המלמד על מהלך שבו עבר רכב התובעת משמאל לימין נתיב המשאית ואז מיד נפגע ממנה. יוער כי גם העובדה שרכב התובעת המשיך את נסיעתו אל עבר הגדר מימין נותנת, שהוא נמצא בנסיעה זוויתית ימינה בעת התאונה שכן פגיעת המשאית בו מאחור בצד שמאל שלה יכלה הגיונית להביא לתנופת הרכב אל עבר הגדר שמימין זאת להבדיל מהדיפתו קדימה כמצופה, במקרה של התיישרות אל מול המשאית בעת התאונה. זאת ובנוסף, הוכח בפניי כי בעת התאונה נסעה המשאית בנתיב הימני ביותר של הדרך. השול בנתיב בזה כנראה בין היתר בתמונות שהוצגו אינו רחב דיו, בטח שלא ברוחב משאית. על שמשאית הנתבעים תפגע עם חלקה השמאלי- קדמי בחלקה הימני- אחורי של מכונית התובעת בעת שהיא נוסעת בנתיב הימני ביותר, היא נזקקת להימצא רובה אם לא כולה בשול הכביש אלא שכאמור, אין אפשרות מבחינתה לעשות כן לנוכח הצרות השול במקום. הדבר מחזק שבעתיים את גרסת הנתבע 1 לתאונה.

בנסיבות מסקנתי זו, איני נדרש לסוגיית מחלוקת הנזק שבין הצדדים.

אין צו להוצאות, למעט שכר התייצבות הנתבע 1 כנפסק בדיון מיום 28.5.15 שישולם על ידי התובעת בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ו, 11 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.