תא"מ 21618-04-15 מורגן קפיטל (ישראל) בע"מ ואח' נ' אלפסי ואח'

1.לפניי תביעה ותביעה שכנגד כספיות, בסדר דין מהיר, שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 12.01.2015 בין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 68-553-52, שבעת התאונה היה בבעלות התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "המשאית") לבין כלי רכב, מ"ר 89-934-70 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1, בבעלות הנתבעת 2 ומבוטח על ידי הנתבעת 3 והתובעת שכנגד (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה והתביעה שכנגד להתקבל חלקית, באופן שנהג רכב הנתבעים יישא באחריות לתאונה בשיעור של 30% ואילו נהג המשאית יישא באחריות לתאונה בשיעור של 70%.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה לביסוס מסקנתי.

מעדויותיהם של נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה עולה כי כל אחד מהם טוען כי הרכב האחר נכנס לצומת בניגוד למופע אור אדום ברמזור.

אולם אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב הנתבעים לקרות התאונה, על פני גרסתו של נהג המשאית, מאחר שהתרשמתי ישירות מעדותם של הנהגים שהעידו בפניי כי גרסתו של נהג רכב הנתבעים היא גרסה מהימנה ביותר, בעוד שגרסתו של נהג המשאית היא גרסה מהוססת, מתחמקת ובלתי קוהרנטית.

כך למשל, נהג המשאית ממציא סיבות שהוא סבור שגרמו לנהג רכב הנתבעים לנהוג כפי שנהג, בדמות הסתנוורות מהשמש, כאשר הוא לא מבסס טענתו זו אלא על ניחושו (עמ' 3, שורה 20 לפרוטוקול).