תא"מ 21504-10-15 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' אלסייד סעיד ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב שעניינה נזקי רכב שבוטח אצל התובעת (להלן: "רכב התובעת") בתאונה מיום 26.11.2012 בה היו מעורבים רכב הנתבע 1 ורכב שבוטח אצל הנתבעת 2.

על פי הנטען בכתב התביעה עת שרכב התובעת היה בעצירה ברמזור, פגעו בו כלי הרכב של הנתבעים מאחור.

הנתבע 1 לא הגיש כתב הגנה וניתן נגדו ביום 3.4.2016 פסק דין בגין מלוא סכום התביעה.

הנתבעת 2 טוענת בכתב ההגנה שהגישה כי רכב מבוטחה (להלן: "רכב הנתבעת") נסע ישר בצומת הרחובות משה דיין ושמשון בפתח תקווה, כשלפתע רכב הנתבע 1 התפרץ לצומת מהנתיב הנגדי, פנה שמאלה, פגע ברכב הנתבעת והדפו לעבר משאית התובעת.

3.בין הנתבעים, בינם לבינם, התנהל בבית המשפט השלום בפתח תקווה במסגרת תיק תא"מ 8502-11-13 הליך בקשר לתאונה, במסגרתו תבעה הנתבעת 2 מהנתבע 1 את נזקי רכב הנתבעת (להלן: "ההליך בין הנתבעים"). בהליך זה לאחר שמיעת עדויות נהגת רכב הנתבעת והנתבע 1 ניתן פסק דין מנומק בו התקבלה גרסת נהגת רכב הנתבעת לתאונה, האחריות לתאונה הוטלה על הנתבע 1 ונקבע אשם תורם לנהגת רכב הנתבעת בשיעור 15% ובית המשפט קבע "אותה ההדפות ניתנת להסבר בנסיעה מהירה של התובעת ובאי האטה לפני הצומת".

4.אין מחלוקת כי רכב התובעת היה בעצירה ונפגע מרכב הנתבעת לאחר תאונה שארעה בין רכב הנתבעת לבין רכב הנתבע 1. כך נקבע בפסק הדין שניתן בהליך בין הנהגים, לאחר שבית המשפט קיבל את גרסת נהגת הנתבעת. כך גם עולה מטופס ההודעה של נהג רכב התובעת שצורף לכתב התביעה.

5. התובעת נסמכת בתביעתה במסד העובדתי על קביעות בית המשפט בפסק הדין שניתן בהליך בין הנתבעים בנוגע לנהגת רכב הנתבעת (דברי בא כוח התובעת בפרוטוקול הדיון עמ' 1 שו' 14) והיא מבקשת להטיל על נהגת רכב הנתבעת אחריות כדי מלוא נזקיה, יחד ולחוד עם הנתבע 1, כמעוולים משותפים, ולחלופין אחריות בשיעור של 15% מנזקיה, הוא שיעור האשם התורם שנקבע לנהגת רכב הנתבעת בפסק הדין בהליך בין הנתבעים.

הצדדים חלוקים בעניין זה, והם פרסו משנתם בסכומים בכתב שהגישו.

6.לטענת התובעת בסיכומיה במבחן חלוקת האשמה בין המזיק לניזוק, לאור קביעת פסק הדין בהליך בין הנתבעים כי נהגת רכב הנתבעת נסעה מהר ולא האטה לפני כניסתה לצומת, בשילוב עדותה של נהגת הנתבעת בהליך המקביל כי נסעה במהירות 50-60 קמ"ש, במזג אוויר גשום מעט ולא ראתה משהו שהפריע לשדה הראייה שלה (פרוטוקול הדיון בהליך בין הנתבעים עמ' 2 שו' 3 ו-12) כשברור שרכב הנתבע היה שם, יש עוולה עצמאית אשר תרמה להדיפת רכב הנתבעת לעבר רכב התובעת ולגרימת הנזק לרכב התובעת.

התובעת טוענת כי הנתבע 1 ונהגת הנתבעת הם מעוולים במשותף שגרמו נזק אחד שלא ניתן לחלוקה כלפי התובעת ובהקשר לתובעת, שהיא צד שלישי, אין נפקות לאופן חלוקת האחריות בין הנתבעים והאשם התורם שיוחס לנהגת רכב הנתבעת. זאת להבדיל אילו הנתבע היה תובע את נזקיו מהנתבעת, אז ניתן היה לטעון כי האשם התורם מפחית את הפיצוי אולם לא מקים לנתבע עילת תביעה כלפי הנתבעת.