קשר רנטאקר בע"מ נ' קרוקוביץ ואח'

לפני תביעה כספית.

התובעת טוענת כי ביום 5/5/13, עת עמד רכב התובעת בנתיב בעת מופע רמזור אדום בכיוון נסיעתו, רכב הנתבע 2 הנהוג בידי הנתבע 1, סטה לנתיב בו עמד רכב התובעת ופגע בו בפגוש הרכב, עם חלקו האחורי של רכב הנתבעים. לטענת התובעת, הנזק לרכב הוערך על ידי שמאי מטעמה בסך של 1280 ₪ וכן נמצאה בידי השמאי ירידת ערך ע"ס 300 ש"ח. עוד נשאה התובעת בשכ"ט השמאי בסך 358 ₪.

הנתבע 1 כלל לא הגיש כתב הגנה מטעמו ואף לא התייצב לדיון.

הנתבע 2 טען כי אכן היה בעליו של הרכב האמור בכתב התביעה, בזמנים הרלבנטיים לתובענה וכי הנתבע 1 היה נהג אשר עבד מטעמו עם הרכב – משאית לגרירת רכבים. לטענת הנתבע 2 עסקו נסגר, הרכב נמכר והנתבע 1 פוטר ומאז נותק עמו הקשר. לטענתו, לא הומצאה לו חשבונית אודות תיקון רכב התובעים ובעיון בתמונות הנזק, לא נראים סימני צבע אדום על פגוש רכב התובעת ומכאן כי לא רכבו שלו הוא אשר היה אחראי לקרות התאונה נשוא התובענה.

דיון :

מטעמה של התובעת העיד נהג הרכב, מר רועי אללוף והוא הבהיר כיצד עמד עם רכב התובעת בנתיב הנסיעה לפני מופע רמזור אדום, כאשר מימינו סיימה משאית הגרר של הנתבע 2 , הנהוגה בידי הנתבע 1 העמסה של רכב על הגרר. מר אאלוף העיד כי כאשר סיימה משאית הנתבעים את ההעמסה, היא ביקשה לפנות ימינה אך זנב המשאית, סטה לנתיב נסיעת רכב התובעת שעמד בעצירה מוחלטת אותה העת ופגע בו. כתוצאה מפגיעה זו נגרמו הנזקים הנראים היטב בתמונות שהוגשו לבית המשפט (ת/1). עדותו זו של הנהג מר אללוף נותרה בעינה אף לאחר חקירתו הנגדית בידי הנתבע 2. עדות זו הייתה בהירה ברורה והותירה רושם מהימן.

מטעמם של הנתבעים לא התייצב הנתבע 1 אשר נהג במשאית ואף משום כך לא עלה בידם לסתור גרסת התובעת לאופן קרות התאונה. הנתבע 2 טען כי המשאית הפוגעת הייתה בצבע אדום ולפיכך היה מצופה כי יוותרו על רכב התובעת סימני צבע אדום. בשים לב כי למשאית חלקים מתכתיים אשר עשויים היו לפגוע ברכב התובעת, אין בטענה זו על מנת לבסס גרסה אחרת לאופן קרות התאונה ויש לדחותה.

בשים לב לכל האמור לעיל, אני קובעת כי התאונה אירעה כמתואר בידי נהג התובעת, כאשר משאית הנתבע 2 נהוגה בידי הנתבע 1 פנתה ימינה בצומת ובתוך הפניה, פגע זנב המשאית ברכב התובעת אשר עמד בעצירה מוחלטת לפני רמזור אדום. משכך קבעתי, הרי שהאחריות לקרות התאונה מוטלת על כתפי נהג הנתבעים – הנתבע 1 ועל שולחו ומעבידו – הנתבע 2 – בעלי הרכב הפוגע.

אשר לשיעור הנזק, התובעת הציגה לפני בית המשפט את חוות דעת השמאי מטעמה. הנתבעים לא הגישו חוות דעת מטעמם ואף לא עתרו לחקור את השמאי מטעמה של התובעת. משכך עומדת חוות דעת שמאי התובעת בעינה ובהתאם אף שיעור הנזק הנקוב בה וירידת הערך לרכב התובעת. התובעת הציגה חשבונית תיקון במוסך מטעמה(ת/2) ואף הציגה חשבונית בגין שכר טרחת השמאי בו נשאה. הנתבע 2 טען כי תמוה בעיניו כי התובעת תיקנה את הנזק במוסך מטעמה ואף תמוה בעיניו כי זהו גובה הנזק, ברם ברי כי התובעת עשתה להקטנת נזקה באמצעות תיקון הרכב במוסך מטעמה והקטנת עלויות התיקון ויתרה מכך , הנתבע 2 לא ביקש לחקור את השמאי אודות עלויות התיקון ולפיכך נותרה טענתו זו כטענה בעלמא שאין מאחוריה דבר. אני קובעת איפוא, כי שיעור הנזק הינו כנדרש בתביעת התובעת.

משמצאתי כי הנתבעים אחראים לקרות התאונה וכן קבעתי כי שיעור הנזק הוא במפורט בתביעת התובעת, יש לקבל את התביעה במלואה.