תא"מ 21441-04-16 איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' קטר ואח'

 1.לפניי תביעת שיבוב והפסדים, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה (התובע 2) ובגין הפסדים שנגרמו לתובע 2 בשל הפעלת פוליסת הביטוח, על רקע נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 26.11.2015, בין כלי רכב, מ"ר 95-886-33 (להלן: "רכב התובעים") לבין כלי רכב, מ"ר 28-387-69 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבעת 1 ובבעלותה ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה ולעניין היקף הנזק הנטען.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שנהגת רכב הנתבעות תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 65% ואילו נהג רכב התובעים יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 35%.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעים, על פי גרסתה של נהגת רכב הנתבעות, כאשר האחרונה הייתה מהוססת, בלתי קוהרנטית, ולא התיישבה עם היגיון קרות התאונה.

שוכנעתי כי נהגת רכב הנתבעות ביצעה פניית פרסה מבלי לנקוט באמצעי הזהירות המתחייבים בביצוע פניה כזו, תוך שהיא יודעת כי אינה מסוגלת להשלים את פניית הפרסה בבת אחת אלא על ידי תמרון רכבה. כך, למעשה, מצאה עצמה נהגת רכב הנתבעות פוגעת, באמצעות רכב הנתבעות, ברכב התובעים בנתיב נסיעתו של רכב התובעים. נהגת הנבעות לא העריכה נכון את המצב ,דבר שהיה בו כדי להגדיל את הסיכוי להתרחשות התאונה.

מכאן, שעיקר האחריות לקרות התאונה מוטל על נהגת רכב הנתבעות.