ע' ואח' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מכוח תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") שהגישה הנתבעת (להלן: "המבקשת") , כשלטענתה התביעה של התובעת 2 (להלן: "המשיבה"), גב' ופא גומייד, שהינה גם אמו של התובע 1, התיישנה וכן כי דינה של התביעה של התובע 1 (להלן: "המשיב") להידחות מחמת העדר כיסוי ביטוחי לכן נטען שאין יריבות בינה לבינו .

עסקינן בתביעה שהוגשה ביום 19.03.14 כתביעה של המשיב באמצעות אפוטרופסו שהינה המשיבה, כנגד הנתבעת שהייתה המבטחת של רכב התובע שנפגע בתאונה מיום 16.08.13 וכתוצאה ממנה נפגע הנהג, שהינו בעלה של המשיבה, וכן נגרם נזק לרכב והוכרז כאובדן כללי , כנטען בכתב-התביעה.

על כן נטען שעל הנתבעת לפצות את התובע, בגין נזקי הרכב בהתאם לפוליסה.

המבקשת טענה בכתב הגנתה כי אין כיסוי ביטוחי וכי יש חשש למסירת פרטים כוזבים וכן הכחישה את הנזק ואת הקשר הסיבתי בין הנזק לאירוע וטענה שמחקירות שערכה עלה שיש חשד למסירת פרטים כוזבים.

ביום 17.06.14 הגישה המבקשת בקשה לפטור מתצהיר חוקר ובקשתה התקבלה נוכח הטענה שגילוי הדו"ח בשלב מקדמי, כשטרם החל בשלב שמיעת הראיות עלול לפגוע במאמצים לחקר האמת.

ביום 14.12.16 הוגשה בקשה מטעם התובעים בדבר מעמדה של המשיבה, בה התבקש בית המשפט להורות כי מעמדה של המשיבה היא כתובעת למרות שהוגדרה בכתב התביעה בטעות כאפוטרופוס של המשיב ,בהיותו חסוי.

בבקשה נטען שלאור מצבו של המשיב, יש לו קושי רב ואינו יכול להשתמש באופן רגיל בתחבורה ציבורית על כן המשיבה רכשה את הרכב נשוא התביעה עבור המשיב מכספיו שהגיעו מביטוח לאומי והרכב שימש לצרכי התובע כשיש לו תו נכה. עוד נטען כי אמנם הרכב בוטח בביטוח מקיף ונדרש חידוש ביטוח מידי שנה, אלא שרק במקרה זה נרשם הביטוח על שם התובעת 2 בהיותה האפוטרופסית של התובע על כן נטען שמעמדה של המשיבה בתיק אינו רק מחמת היותה אמו של המשיב אלא גם כמי שמנהלת את ענייניו הכספיים על כן התבקש בית המשפט להוסיפה כתובעת והבקשה התקבלה אף ללא קבלת עמדת המבקשת.

ביום 20.12.16 התקיים דיון במהלכו טען ב"כ המבקשת כי המשיבה הייתה אמורה להגיש בקשה להוספת בעל דין אך היא לא עשתה כן, כיוון שידעה שבקשה כזו תידחה כי המשיבה הינה המבוטחת של המבקשת, אך תביעתה נגד המבקשת התיישנה ,שכן חלפו למעלה משלוש שנים מיום התאונה, על כן נטען שאין לה זכות להגיש אותה בקשה.

המשיבה טענה כי טענת ההתיישנות לא הועלתה בהזדמנות הראשונה וכי אף אם הייתה נטענת הרי אין לקבלה מקום שמדובר בתאונה מיום 16.08.13 והתביעה הוגשה ביום 19.03.14 דהיינו בטרם עברו שלוש שנים ושאי צירוף המשיבה היה בטעות.

ביום 21.12.16 בית המשפט נתן החלטה לפיה נמצא כי הצגת העובדות מטעם המשיבה לא תאמה למציאות ויש בה הטעיה וכי יחד עם זאת וחרף העובדות המוטעות שהוצגו, מצא לנכון להשאיר את צירוף המשיבה, מכוח תקנה 24 ,אך המבקשת רשאית להגיש בקשה לסילוק על הסף ואכן עשתה בבקשה דנן.