תא"מ 21222-08-14 אבו סאלח נ' טובה זנגריה

לפניי בקשה שהגישה המבקשת, שבגדרה היא עותרת להעביר את הדיון בתובענה לבית המשפט השלום בנצרת, שלגישתה הוא המוסמך מבחינת המקום.

המשיבה, הינה עסק לתכנון וביצוע עבודות חשמל ותקשורת, הגישה נגד המבקשת תביעה כספית על סך של 69,121.90 ₪, בגין חוב שנותרה המבקשת חייבת, כך נטען, עבור אספקת שירותי המשיבה.

המבקשת הגישה כתב הגנה מטעמה, שבו הכחישה את טענות המשיבה. היא טענה, בין היתר, כי בין המבקשת למשיבה לא נכרת כל הסכם , וכי לא הזמינה את שירותי המשיבה ביחס לכל העבודות הנטענות. הגם, כך נטען, המשיבה לא סיפקה למבקשת ציוד כלשהו. במסגרת כתב ההגנה, המבקשת גם הכחישה את סמכותו המקומית של בית משפט זה.

בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, המבקשת הגישה את בקשתה דנן, בה היא עותרת להעברת הדיון בתיק לבית משפט המוסמך בנצרת, זאת משום, לטענתה, מקום עסקה של המבקשת ומקום יצירת ההתחייבות המוכחשת הם במחוז הצפון. כן, לטענת המבקשת , מאחר שהמקום שנועד לכאורה, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות הנטענת, ומקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים הם באותו מחוז, אין לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי אין בסיס לטענת המבקשת, וכי לבית משפט זה קנויה סמכות מקומית לדון בתובענה בהתאם לתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: התקנות). זאת ועוד, המשיבה טענה כי היה על המבקשת להעלות את הטענה של העדר סמכות מקומית בהזדמנות הראשונה, היינו במסגרת הבקשה להארכת מועד להגשת כתב ההגנה מטעמה. אולם, משלא עשתה כן, היא אינה רשאית להעלות טענה זו כעת, ורואים אותה כמסכימה לסמכותו המקומית של בית משפט זה.

בתשובה לתגובה, חזרה המבקשת על טענותיה המועלות בבקשה. המבקשת אף הדגישה, כי טענתה להעדר סמכות מקומית, אכן הועלתה בהזדמנות הראשונה בנסיבות העניין.