תא"מ 21124-08-14 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' שאול ואח'

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא שהצדדים חלוקים לעניין נסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, כך שנהג רכב הנתבעים יישא באחריות לקרות התאונה בעוד שלנהג רכב התובעת רשלנות תורמת בשיעור 30%.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי:

אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעת, שגרסתו הייתה מהימנה יותר על פני גרסתו של נהג רכב הנתבעים.

שוכנעתי כי התאונה קרתה בנסיבות שרכב התובעת עצר בצומת, לפני הפנייה ימינה, כאשר רכב הנתבעים פנה שמאלה מרחוב איינשטיין בבאר שבע כדי להיכנס לרחוב ממנו עמד לצאת רכב התובעת, אלא שהפנייה שמאלה נעשתה באופן רשלני תוך שרכב הנתבעים נצמד לרכב התובעת שהיה במצב עצירה, ותוך כדי השלמת הפנייה שמאלה, פגע רכב הנתבעים בפינה השמאלית קדמית של רכב התובעת.

מכאן, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהג רכב הנתבעים. עם זאת, גם נהג רכב התובעת התרשל בנהיגתו משום שלא נקט באמצעים למניעת התאונה לרבות ניסיון להתחמק מפגיעת רכב הנתבעים ברכבו או לצפור לכיוונו.

משכך, אני מקבל את התביעה חלקית, כך שהאחריות לקרות התאונה תחול על נהג רכב הנתבעים כאשר לנהג רכב התובעת ישנה רשלנות תורמת בנהיגתו בשיעור של 30%.