תא"מ 2109-02-14 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' יחזקאלי ואח'

לפניי בקשה מטעם הנתבע 1 (כעד מטעם שני הנתבעים) לבטל את הדיון (הישיבה המקדמית הקבועה בפניי ביום 11.1.15 בשעה 08:30) ו/או להעביר את הדיון בתיק לבית משפט הקרוב למקום מגורי שני עדי ההגנה (קריית שמונה).

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת ב"כ הנתבעים, אני מוצא להחליט כך:

ראשית, לא ברור אם מגיש הבקשה יודע על כך שהוא מיוצג ע"י רוית גיא דרור בהליכים בתיק זה, וראוי שידע זאת וראוי שעו"ד גיא דרור תבהיר לו זאת היטב, תוך החתמתו על יפוי כוח מתאים, ככל שהדבר טרם נעשה.

שנית, מצאתי בנסיבות לבטל את מועד הדיון הנ"ל, כאשר מועד חלופי (עתידי) ייקבע רק לאחר שב"כ שני הצדדים יגישו הודעה משותפת ומוסכמת ובה פירוט רשימת מועדים נדחים מוסכמים, על כל הצדדים וגם על כל העדים (על המועדים להיות בשעה 11:30, כדי להתחשב בשעות הנסיעה של עדי ההגנה מקריית שמונה לת"א).

לא מצאתי טעם חוקי מוכר להיעתר לבקשת הנתבע 1 להעברת הדיון לבית משפט אחר בצפון הארץ. ככל שהטענה היא במישור הסמכות המקומית, הרי ששוכנעתי שקיימת סמכות כזאת לבית משפט השלום בת"א, מהטעמים שצוינו בתגובת ב"כ הנתבעים מהיום. וככל שהבקשה היא להעברת דיון "מטעמי נוחות", הרי שמאחר שמדובר על העברה מבוקשת בין מחוזות שיפוט שונים, הסמכות נתונה לביהמ"ש העליון עפ"י סעיף 78 לחוק בתי המשפט, ואיני מוסמך להשיג את גבול סמכותו של ביהמ"ש העליון. תיאורטית לפחות, פתוחה בפני הנתבע 1 אפשרות להגשת בקשה כזו לפי סעיף 78 לחוק, אך רצוי שיתייעץ בעניין עם עו"ד וכמובן גם עם ב"כ הנתבעים.

למעלה מן הצורך יצוין כי המניעות הבריאותית שצוינה בבקשה הינה כללית לכאורה ונעדרת אישורים רפואיים, ולא שוכנעתי מהאמור בבקשה (גם בהיעדר אישורים רפואים) שהנתבע 1 לא כשיר כלל לנסוע לת"א לשם מסירת עדות. יוזכר כי מסירת עדות היא חובה ולא רשות, ועד שמוזמן להעיד חייב להעיד. כמובן שהעד יפוצה על הוצאותיו, לרבות הוצאות הנסיעה הארוכה שלפניו.

לגבי האעד השני (תלמיד התיכון), גם כאן אין צידוק לפטור העד ממתן עדות חובה, מה גם שלאור דחיית מועד הדיון עפ"י החלטתי זו, מוסר למעשה הקושי המדווח של עד זה לאור בחינות החורף בלימודיו.

מובהר לשני העדים, כי במידה שלא יתייצבו (כעדים) לדיון שאליו יוזמנו בעתיד, הם יהיו חשופים לאפשרות של הבאתם לעדות ע"י משטרת ישראל, בצו הבאה. יש להניח ולקוות שהדברים לא יגיעו לידי כך.

בשולי הדברים לא אבחן את חוקיות זימונו של הנתבע 1 לעדות (מטעם עצמו למעשה), משהנתבע 1 לא מעורר זאת ומשב"כ הנתבעים סבורה שהדבר חוקי ואפשרי.