תא"מ 2102-02-15 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' געסוס ואח', תא"מ 8233-02-15 ניסני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

לפניי 2 תביעות כספיות בשני תיקים שאוחדו, בסדר דין מהיר בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב "כלל" בתאונת דרכים מיום 8.1.14 בשעה 09:00 בחניית הקאנטרי קלאב בהרצליה (להלן: "התאונה").

בתא"מ 2102-02-15 מדובר בתביעת תחלוף (שיבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, על סך 9,137 ₪ שהמבטחת התובעת בנעלי המבוטחת שלה, לאחר ששילמה לה תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם.

בתא"מ 8233-02-15 מדובר בתביעתה האישית של המבוטחת של חברת הביטוח כלל, כלומר של הניזוקה הישירה. המבוטח תובעת בתביעה זו את הפסדיה הכספיים שנגרמו לה בתאונה ושבגינם לא קיבלה פיצוי מחברת הביטוח- משמע את נזק ההשתתפות העצמית.

ביום 16.5.16 נערך בפניי דיון שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שני הנהגים המעורבים גב' פלורה ניסני, נהגת התובעת, והנתבע 1.לפנים משורת הדין, נעניתי לבקשת הנתבעת להשהות את מתן פסק הדין לצורך השלמת הבירור בדבר תקפות הכיסוי הביטוחי. ביום 31.5.16 הודיעה המבטחת שהכיסוי הביטוחי תקף וניתן להכריע במחלוקת שבין הצדדים באשר באשר לאחריות לקרות התאונה.

על יסוד הסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים ואת עדויותיהם, עמדתי על נסיבות קרות התאונה ועיינתי במסמכים שהוגשו לבית המשפט ובכלל זה בכתבי הטענות, בטפסי ההודעה על התאונה, בחוות דעת שמאי התובעת, ובתמונות הנזק מצאתי לקבוע כי הנתבע 1 אחראי באופן בלעדי לקרות התאונה. מעבר לדרוש, אוסיף כי העדפתי בבירור את גרסת נהגת התובעת באשר לאופן התרחשות התאונה על פני גרסת הנתבע 1.

פועל יוצא מן האמור הוא שאני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעות את הסכומים הבאים:

בתא"מ 2101-02-15 סכום של 9,137 ₪ צמוד מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן ישלמו הנתבעים, את אגרת המשפט , שכר העדה כפי שנפסק ושכר טרחת עו"ד בשיעור 17.7% מהסכום שנפסק.

בתא"מ 8233-02-15 סכום של 2,072 ₪ צמוד מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן תשלם הנתבעת את אגרת המשפט ושכר טרחת עו"ד בסך 1,500 ₪.