תא"מ 20977-04-13 הוד נ' סוקולינסקי

בעניין: בקשה לביטול פסק דין

1.בחודש אפריל 2013 הגיש התובע נגד הנתבעת תביעה בסדר דין מהיר על סך 10,230 ₪ בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע בתאונה מיום 10/12/12 על ידי רכב בו החזיק ונהג הנתבע. לכתב התביעה צורפו מסמכים רבים , אך משום מה לא צורף טופס הודעה על תאונה אותו מילאה הנהגת ברכב התובע, אשת התובע טל הוד, לאחר התאונה. אחד המסמכים שצורפו לתביעה הינו טופס הודעה על תאונה שמילא הנהג ברכב הנתבע ששמו סמיון בורשטיין

(להלן: "סמיון") שהיה לפי הטופס בן 86 בשנת 2012. אין הסבר בכתב התביעה מדוע לא הוגשה התביעה כנגד הנהג ברכב הנתבע ומהי עילת התביעה כנגד הנתבע, כאשר לפי טופס ההודעה על תאונה של הנהג ברכב הנתבע, הנתבע לא נהג ברכב הפוגע.

2.ביום 29/4/13 נמסר כתב התביעה לבן משפחה של הנתבע , שלא הצלחתי לפענח בוודאות את שמו , בכתובת הנתבע ברחוב תענ"ך 32 דירה 23 בחיפה. המסירה בוצעה על ידי דואר ישראל. על בסיס מסירה זו ניתן ביום 27/10/13 פסק דין המחייב את הנתבע במלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות ושכר טרחת עו"ד.

3.ביום 10/1/16 הגיש הנתבע בעצמו את הבקשה שבפניי לביטול פסק הדין. הנתבע טען כי הכתובת בה נמסרה התביעה אינה הכתובת שלו , מעולם לא התגורר בה ואין לו שום קשר אליה. טענה זו נטענה בהתעלם מהעובדה שהכתובת המופיעה באישור המסירה היא הכתובת של הנתבע הן לפי האמור בכותרת בקשתו והן לפי צילום ת.ז. שצורף לבקשה. עוד טען הנתבע כי החתימה על אישור המסירה אינה שלו ונודע לו לראשונה על קיום ההליך ביום 25/12/15.

4.ביום 11/2/16 הוגשה תגובת ב"כ התובע המתנגדת לביטול פסק הדין. נטען כי טענת הנתבע לפיה מעולם לא התגורר בכתובת בה נמסר ההתביעה אינה אמת כפי שעולה מרישום כתובת זו ברישיון הרכב של הנתבע.

5.עוד הודגש כי הנתבע לא טרח לספר כיצד הגיע לאוזניו השמועה או הידיעה בדבר קיומו של ההליך ביום 25/12/15. נטען כי פסק הדין הומצא לנתבע ביום 16/2/14 ולכן הבקשה הוגשה באיחור ללא טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד. עוד הודגש כי הנתבע לא התייחס לסיכויי ההגנה.

6.בשלב זה שכר הנתבע שירותי עורך דין והגיש באמצעות בא כוחו, לאחר קבלת אורכה , תשובה לתגובה. במסגרת התשובה העלה הנתבע טענה חדשה לפיה לא ייתכן כי קיבל את כתב התביעה וגרם לתאונה כיוון שבכל המועדים רלבנטיים שהה בארה"ב , כפי עולה מתעודת בירור פרטים על נוסע שצורפה לתשובה. לפי נתוני משרד הפנים עזב הנתבע את ישראל ביום 2/12/12 וחזר אליה רק ביום 19/6/13. באשר לסיכויי ההגנה, טוען הנתבע כי הרכב הפוגע היה רשום על שמו אבל ברישיון הרכב נרשמה הכתובת של אביו מר בורשטיין , שהיה הנהג המבוטח למטרת ביטוח. נטען כי התובע הטעה את סוכן הביטוח שלו , כאשר טען כי הנהג שהיה מעורב בתאונה, הינו הנתבע , למרות שמדובר באביו של הנתבע.

7.נטען כי לאור הטעיה זו דחתה המבטחת של רכב הנתבע את תביעת המבטח של התובע. נטען כי לאחר שהעובדות התבררו לנתבע, פנה הנתבע למבטחת על מנת שתשקול מחדש את עמדתה לפיה אין כיסוי ביטוחי. נטען כי בנסיבות אלו יש לאפשר לנתבע להתגונן ואף לשלוח הודעת צד ג' כנגד המבטחת שלו.