תא"מ 2095-01-14 יהודה חיון ובניו בע"מ נ' ומסחר בע"מ

1.תביעה לתשלום סך של 16,927 ₪, בגין חוב שהותירה הנתבעת, חברת הובלות המחזיקה בכ-30 משאיות ונגררים, בעקבות שירותי תיקון תקרים ומכירת צמיגים שצרכה מהתובעת במהלך שנת 2009, ואשר תמורתם לא שולמה.

תמצית טענות התובעת הינה כי סיפקה את השירותים והמוצרים במהלך שנת 2009 לפי דרישת הנתבעת, שלחה באופן סדיר חשבוניות להן מצורפות תעודות המשלוח נשוא כל חשבונית וחשבונית, והנתבעת אכן שילמה עבור החלק הארי של החיוב.

אלא, שהנתבעת שילמה בדרך כלל סכומי כסף "על החשבון" וצברה חוב שעמד על סך של 22,087 ₪, נכון לחודש מאי 2011. התובעת פנתה אל הנתבעת בכתב באמצעות באת כוחה במועד זה, לאחר שפניות התובעת בעצמה לא הועילו, ובתשובה הודיעה הנתבעת כי אין התאמה בין הכרטסות וכי מלבד סכום של 7,483 ₪ אינה חייבת בתשלום נוסף לתובעת.

התובעת צירפה את כל החשבוניות ואת כל תעודות המשלוח המתייחסות לכל חשבונית וחשבונית, עותק ההתכתבות בין הצדדים וכרטסת הנהלת חשבונות.

תמצית טענות הנתבעת הינה כי היא חברת הובלות וברשותה קרוב ל-30 משאיות ונגררים וכן ידע רב בנושאי מחירים לתיקון תקרים ומכירת צמיגים, וכי היתה לקוחה של התובעת עוד משנת 2006.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי העמידה מספר בקשות בפני התובעת, זאת על מנת שתשלם את החשבוניות בזמן, וביניהן כי חשבוניות שיוגשו עבור סכומים לא מאושרים הנתבעת תוציא בגינן חיוב בהתאם.

הנתבעת טוענת אפוא כי התובעת הגישה חשבוניות וחייבה אותה בסכומים לא מוצדקים, לכן, הוציאה הנתבעת בגין סכומים אלה חיובים לתובעת ובזאת נסגרה היתרה בספרי הנתבעת.

הנתבעת צירפה לכתב ההגנה מסמכים הנושאים כותרת "הזמנת ספק", אליהם מתייחסת היא כאל תעודות החיוב הנטענות, במסגרתם מצוינות תעודות המשלוח לקיזוז, חשבוניות התובעת וחלק מתעודות המשלוח, וכן כרטסת הנהלת חשבונות.

2.מטעם התובעת העידה הגב' רוחמה חיון, מנהלת בתובעת, ומטעם הנתבעת העיד מנכ"ל החברה מר בני ברון.

מאחר ותובענה זו נדונה בסדר דין מהיר, הרי שלפי הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, על פסק הדין להיות מנומק באופן תמציתי.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, לאור העדויות שנשמעו בפני, נטלי ההוכחה ומצרף הראיות והנסיבות, מצאתי כי דין התביעה להתקבל שכן יש להעדיף את עמדת התובעת באשר להתנהלות העסקית שתולדה ממנה הם החיובים הנתבעים, על פני עמדתה של הנתבעת, שלא הוכחה.

3.התובעת הציגה ראיות מלאות וטובות באשר לסכומים בהם חייבה את הנתבעת בגין השירותים שהנתבעת צרכה ממנה, לרבות חשבוניות מס מגובות בתעודות משלוח, כאשר תעודות המשלוח אף מפרטות את השירות שניתן ובצדו הסכום לחיוב. תעודות המשלוח צורפו במלואן והן חתומות.