קש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ

1.לפניי תביעה בגין נזקי רכב התובעת (אוטובוס מ.ר. 84-444-52) בתאונה מיום 09.04.2013 בה, על פי הנטען, מעורב רכב הנתבעת (אוטובוס) מ.ר. 87-397-01.

2.סלע המחלוקת בתיק עניינו בשאלה האם רכב הנתבעת פגע ברכב התובעת בתאונה, לאור טענת נהג הנתבעת כי לא היה מעורב בתאונה.

לטענת התובעת בכתב התביעה, בעת שאוטובוס התובעת היה בעצירה מוחלטת לפני מופע רמזור אור אדום בכיוון נסיעתו, הגיח אוטובוס הנתבעת מ.ר. 84-444-52 וכתוצאה מאי שמירת מרחק כנדרש, פגע באוטובוס התובעת מאחור. מנגד טוענת הנתבעת בכתב ההגנה, כי בברור שנערך עם קבלת פניית התובעת, מסר נהג הנתבעת כי לא היה מעורב בתאונה.

3.בתיק העידו שני הנהגים, וכן הוגשו טפסי דיווח הנהגים בנוגע לתאונה (ת/1, נ/1), תמונות הנזק באוטובוס התובעת (ת/2) ודו"ח פעילות מסלול אוטובוס הנתבעת מיום התאונה (נ/2). באי כוח הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה בתום הדיון, ואני נדרשת להכרעה אשר כמצוות תקנה 214טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 תנומק באופן תמציתי.

דיון והכרעה

4.על התובעת, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראייה", מוטל נטל הראייה ונטל השכנוע. נטל הראייה משמעו הוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעה - היינו הוכחת האירוע, האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לתובעת כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע. בהקשר לנטל השכנוע נקבע בפסיקה כי "... נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו (רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"ד נז(4) 981 (2003). נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות", לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו, את דיותן ואת משקלן (ע"א 745/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589, 598).

היינו, על התובעת להוכיח לבית המשפט, באמצעות הבאת ראיות מספיקות, שהתקיימות גרסתה שלה למערכת ההתרחשויות סבירה יותר מהתקיימותה של גרסת הנתבעת (כדי 51%). מקום בו בעל הדין עליו מוטל נטל השכנוע אינו עומד בנטל או במקרים בהם קיים "ספק שקול", כך שכפות המאזניים מעויינות ולא ניתן להעדיף גרסה אחת על פני רעותה, בעל הדין עליו מוטל נטל השכנוע רגיל, לא יצלח בתביעתו וזו תידחה (רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז- מפעל תחבורה בע"מ (5.5.2013)).

5.בחנתי את העדויות ואת הראיות, שקלתי את טענות הצדדים בכתבי הטענות ובסיכומים ועל יסוד כל החומר שבפניי הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה. אבהיר טעמיי;

ראשית, לפניי גרסה מול גרסה, ובעוד שלדברי נהג התובעת בעדותו אוטובוס הנתבעת פגע באוטובוס התובעת, נהג הנתבעת בעדותו הכחיש את אירוע התאונה וכל מעורבות בה ולא היה בעדות נהג התובעת כדי להטות את מאזן ההסתברויות לטובת גרסתו. התובעת, עליה הנטל להוכיח את טענתה כי אוטובוס הנתבעת הוא שפגע באוטובוס התובעת בתאונה נשוא התביעה, נסמכת בתביעתה על עדותו של נהג התובעת. אלא שלא ראיתי בעדותו היחידה של נהג התובעת להטות את הכף, כדי מאזן ההסתברויות, ולקבוע על יסודה כי אוטובוס הנתבעת, שנהגה מכחיש כל מעורבות בתאונה, הוא שפגע באוטובוס התובעת בתאונה נשוא התביעה.

שנית, גרסת נהג התובעת בנוגע לאופן התרחשות התאונה, לא הייתה אחידה לנטען בכתב התביעה. בעוד שבכתב התביעה נטען כי אוטובוס הנתבעת פגע מאחור בשל אי שמירת מרחק מאוטובוס התובעת, שהיה בעצירה לפני מופע אור רמזור אדום (סעיף 5 לכתב התביעה), בטופס ההודעה של נהג התובעת (ת/1) נמסר כי אוטובוס הנתבעת פגע באוטובוס התובעת מאחור ובפינה, כשבשרטוט מנח כלי הרכב במועד התאונה צויר אוטובוס התובעת בנתיב האמצעי ואוטובוס הנתבעת בנתיב הימני ובתצהיר נהג התובעת בכתב יד שצורף לטופס ההודעה (ת/1) נמסר כי אוטובוס הנתבעת פגע באוטובוס התובעת כשניסה לעבור על פניו מצד ימין. לדברי נהג התובעת בעדותו, אוטובוס הנתבעת הגיע מצד ימין "הנתיב היה צר והוא גרד חלק אחורי ימני" (עמ' 1 שו' 23-24). אין בטופס הדיווח על התאונה, בתצהיר נהג התובעת ובעדותו טענה לפגיעה מאחור בשל אי שמירת מרחק, כפי הנטען בכתב התביעה.