תא"מ 20918-11-13 דוד ואח' נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

התובעת 1 (להלן: "התובעת") וחברת הביטוח, הגישו נגד הנתבעת תביעה בשל נזק שאירע לרכבה של התובעת בתאונה בכביש המוביל לצומת הקוממיות בקרית גת.

העידו בפני התובעת והגב' אלטינה בוכריס (להלן: "נהגת הנתבעת"). מעדויותיהם עולה שהצדדים חלוקים על נסיבות התאונה.

התובעת העידה כי כאשר עמדה בצומת מתוך כוונה לפנות שמאלה פגעה בה מכונית הנתבעת. התובעת העידה עוד כי היא זוכרת היטב את העובדה שעמדה ואף ראתה ממרחק את התובעת מתקרבת אליה במהירות והיא אף חששה שהמכונית תיכנס בה וכך אף ציינה לילדתה שהייתה במכונית.

הנתבעת העידה כי פגעה בתובעת כאשר זו סטתה מנתיב לנתיב ולפתע ראתה אותה בנתיב נסיעתה לאחר שהוסתרה על ידי האוטובוס שעמד בתחנה ולכן לא הספיקה לבלום.

בחנתי את עדויות הצדדים ואת המסמכים שהוגשו, לרבות תמונות הנזק, ואני מחליטה להעדיף את גרסת התובעת לגבי אירוע התאונה. אציין כי מדובר בתאונה של פגיעה מאחור המעוררת צורך בהסבר משכנע מצד הפוגע כי אינו אחראי לתאונה. נהגת הנתבעת במקרה זה הודתה כי היא נסעה במהירות של 80 קמ"ש, כאשר התקרבה לצומת ללא כל האטה או מתן שימת לב לכך שהיא מתקרבת לצומת וזאת, כאשר על פי עדותה באותו זמן ירד גשם, דבר המקשה על שדה הראייה. על פי התמונות, הנזק לרכב התובעת הוא בצד השמאלי מאחור, ובכך יש כדי לשכנע כי מדובר בפגיעה אחורית משום שלו היה מדובר בפגיעה ברכב הסוטה ממסלול למסלול הייתי מצפה לפגיעה צידית אן לפחות לצידית חלקית ולא אחורית בלבד.

התוצאה היא שאני מקבלת את גרסת התובעת באשר לאירוע התאונה, וקובעת שרכב הנתבעת פגע ברכב התובעת.

לאור האמור אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 6,796 ₪, צמוד מיום הגשת התביעה בצירוף אגרת משפט כפי ששולמה, שכר טרחת עד התובעת כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור של 1,250 ₪.

ניתן היום, כ"ד תמוז תשע"ד, 22 יולי 2014, בהעדר הצדדים.