תא"מ 20598-04-15 איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' קופר ואח'

1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 13.05.2014, בין כלי רכב, מ"ר 50-206-63 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת 1 ונהוג בידי התובע 2 (להלן: "רכב התובעים") לבין כלי רכב, מסוג אוטובוס, מ"ר 90-739-01 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ובבעלות הנתבעת 2 (להלן: "האוטובוס") (ולהלן: "התאונה").

כבר עתה יצוין כי סכום התביעה תוקן על ידי ב"כ התובעים על סך של 2,746 ₪ לאור התשלום שאינו שנוי במחלוקת ששילמה הנתבעת 2 טרם הגשת התביעה לתובעת 1.

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות קרות התאונה ולעניין היקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחות אותה או לקבלה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה, נסיבות התרחשותה ולמוקדי הנזק, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שהאחריות לקרות התאונה תוטל על נהג האוטובוס, כאשר לנהג רכב התובעים אשם תורם בשיעור 20%.

הגם שהצדדים נתנו הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי.

5.1.מעיון באופי הנזק שנגרם לדלת השמאלית הקדמית ברכב התובעים עולה כי דלת רכב התובעים נפגעה בקנט הדלת, באופן שגרם להתעקמות הצד הנגדי בדלת. אופי נזק זה מתיישב עם גרסתו של נהג רכב התובעים, לפיה דלת רכבו הייתה פתוחה בעת המגע בין כלי הרכב. אולם הסברו של נהג רכב התובעים היא כי דלת רכב התובעים הייתה בשלב של סגירה אך לא הספיק לסגור אותה.