תא"מ 20558-08-14 לתחבורה בישראל בע"מ נ' טנוס ואח'

בפני תביעת נזקי רכוש לרכש.

לאחר שמיעת הנתבע מס' 1 ועיון בהודעתו למשטרה שסומנה מ/3, הצעתי כי התביעה תתקבל לאחר שהוברר שהנתבע 1 סטה כתוצאה מפיצוץ גלגל על עבר האוטובוס של התובעת ובנסיבות אלה בוודאי שהאחריות היא של הנתבעים לפיצוי הנזקים שנגרמו לתובעת.

הצדדים הסכימו להצעת בית המשפט והדיון שנערך בתאריך 15.12.15 הוקדש רובו ככולו, לטענת הרשלנות התורמת לו טענו הנתבעים.

הרשלנות התורמת לו טענה הנתבעת 2 בשיעור של 20% היתה על רקע טענתה כי נתוח עדותם של נהג התובעת, העד מטעמו והנתבע מס' 1 מצביע על כך כי מהירות נסיעתו של נהג האוטובוס אשר היתה בנסיבות העניין גבוהה כפי הנראה מ- 70 קמ"ש לו טען וכאשר מדובר בכביש צר כשהוא הבחין במצוקה אליה נקלע הנתבע מס' 1 אשר סטה אל עבר נתיבו, מרחק של בין 10 מ' (עלפי עדות נהג התובעת) 20 מ' (על פי עדות העד מטעם התובעת עצמה) היוותה גורם שהיה בו כדי להשפיע על התאונה ושיש בו כדי להטיל רשלנות תורמת.

התובעת טענה לעומת זאת כי מוקד הנזק, מהירות הנסיעה שהיתה מותרת בנסיבות העניין והעובדה שמדובר היה בנסיעה שלא היה בה כל דבר חריג ושום סטיה מצידו של נהג האוטובוס, אינה צריכה להטיל רשלנות תורמת כלשהי על נהג התובעת.

המרחק שבו הבחין נהג האוטובוס באותה סטיה של הנתבע מס' 1 אין בה כדי לשנות דבר וחצי דבר לעניין הרשלנות התורמת משום שמדובר במרחקים צרים מאוד ולהיפך, התנהלותו והתנהגותו של נהג האוטובוס היא שמנעה תאונה חזיתית ונזק משמעותי יותר.

בסופו של יום אני סבור שיש לפסוק רשלנות תורמת אך היא צריכה להיות מינימלית בנסיבות העניין ואעמיד אותה לצורך העניין על 10%.

מהירות נסיעתו של נהג האוטובוס היתה בהתאם לחוק אך כפי הנראה היתה גבוהה מ- 70 קמ"ש. הוא ראה את הסטיה מרחק של 20 מטר על פי העד מטעמו אשר היה אמין ואילו היתה מהירות הנסיעה נמוכה יותר לאור תנאי הדרך והמקום, היה בכך אולי כדי למנוע את מלוא הנזק שנגרם בתאונה זו.

עם זאת, כאמור אינני סבור שיש מקום לרשלנות תורמת גבוהה מזו אותה ציינתי.

אני פוסק כדלקמן:

התביעה הוגשה על סך של 22,852 ₪.