תא"מ 20357-08-13 אלדן תחבורה בע"מ ואח' נ' רביבו ואח'

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי רכב התובעת, ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, אני מורה על קבלת התביעה העיקרית במלואה ודחיית התביעה שכנגד.

מכלול הראיות שבפניי מלמד כי הנתבע 1 פרץ לצומת בפתאומיות, טרם שככל הנראה עמד, בעת שרכב התובעת חלף באותה עת בדיוק את הצומת. בכיוון שני הנהגים הרמזורים היו תקולים ואולם בכיוון נסיעת רכב הנתבעים הוצב תמרור עצור. להבדיל מהנטען, לא השתכנעתי שרכב התובעת נכנס לצומת במהירות העולה מן המותר. הדבר אינו מצוין כהוא זה בטופס הודעת הנתבע 1 ואינו עומד בקנה אחד עם הנזקים ברכב התובעת שאינם גבוהים יתר על המידה. על כן, משאין מחלוקת שבכיוון נסיעת רכב התובעת לא הוצב תמרור, ומשהוכח בפניי כי כניסתו של זה לצומת היתה סבירה והגם שראה את רכב הנתבעים עומד מימין, לא מצאתי מה טעם יש להשית רשלנות על התנהגותו זו בעת שנוכחתי לקבוע כי בדיוק אז התפרץ רכב הנתבעים לעברו.

התפרצות זו להבדיל מהנטען בתור התחלת חצייה רגילה של הצומת, עומדת בקנה אחד עם עדות נהג התובעת בנדון ועם עדותו המשלימה לראשונה בדיון של הנתבע 1, לפיה הוא ראה את אור האיתות בכיוון נסיעת רכב התובעים דולק וסבר על כן כי פניו של זה ימינה ולפיכך נכנס לצומת. גם העובדה ששני הרכבים נפגעו בקצה חלקם הקדמי והמרחק שנראה רכב הנתבעים על ידי נהג התובעת עובר לתאונה לצד מהירות נסיעתו המוכחת מחזקים מסקנתי בדבר התפרצות רכב הנתבעים לצומת בדיוק בעת שרכב התובעת חלף על פניו ועל כן לא מצאתי כל סיבה להשית על נהג זה אחריות לתאונה.

באשר לסוגיית הרמזורים התקולים בצומת וחובת הזהירות המתבקשת במקרה שכזה, אציין כי לטעמי החלופה המתבקשת והכרחית הינה ציות לתמרורים המותקנים בצומת שהרי הימצאותם אינה עניין של מה בכך וברי כי היא נועדה לשמש מרכיב חלופי בעת הצורך כאשר למיקום הצבתם חשיבות הנובעת מרמת הסיכון הכרוכה בחציית הצומת בכיוון שבו הם הוצבו לפי שיקול דעת רשות התמרור המרכזית.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את סך הנזק הישיר בגין התאונה ועלות שכ"ט שמאי מטעמה בסך 17,192₪, בצירוף הצמדה למדד מיום 31.3.13, שכ"ט עו"ד בשיעור 17.7, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העד מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.