תא"מ 20334-03-13 וידסלבסקי נ' זיו אופק אפנה בע"מ ואח'

1. תובענה זו החלה כבקשה לביצוע שטר שהגיש התובע כנגד הנתבע בגין שיק על סך 12,721 ₪, מועד פירעון 30.11.12, בחתימת מושכת השיק "זיו אופק אופנה בע"מ" (להלן: "החברה") לפקודת התובע, בשמו המסחרי, שירלי טקסטיל (להלן: "השיק").

החברה נתבעה אף היא אך מאחר והיא מצויה בהליכי פירוק – עוכבו ההליכים כנגדה.

לימים, לאחר מתן רשות להתגונן לנתבע, הגיש ב"כ התובע כתב תביעה מתוקן לפיו הינו תובע את הנתבע מכח ערבותו לחובות החברה את הסך של 49,396 ₪ בגין סחורה שנקנתה על ידה ולא שולמה.

2. הנתבע התגונן והכחיש ערבותו לחובות החברה מושכת השיק. לטענתו לא חתם בגב השיק ואף לא על פני תעודות המשלוח.

כמו כן, הכחיש הנתבע את יתרת החוב הנטענת בכתב התביעה המתוקן ובכלל זה את כרטסת הנהלת החשבונות שצירף התובע לכתב תביעתו ואת כל תעודות המשלוח וזאת בנוסף להכחשת חתימתו על פני כל מסמך נטען על ידי התובע.

3. לאחר חקירתם הנגדית של בעלי הדין במועד דיון ההוכחות ושמיעת סיכומי ב"כ הצדדים עלתה תמונת האירועים אשר רובם אינם שנויים במחלוקת.

בין חודש מרץ 2012 עד ספטמבר 2012 סיפק התובע לחברה בדים במועדים שונים.

סכום תמורת הבדים שסופקו פורט בכרטסת שצירף התובע לכתב התביעה המתוקן (נספח א) בניכוי זיכויים שונים ובסה"כ 49,396 ₪.

התובע צירף לכתב התביעה העתק תעודות המשלוח המעידות על אספקת הבדים לחברה.

כל תעודות המשלוח נושאות חתימות רובן של "אלי" ו"עמאד" אשר התבררו בדיעבד כגזרנים אשר הועסקו בחברה.

אומנם הנתבע הכחיש את תוכן הכרטסת ואת אספקת הבדים כנטען, אך טענת הגנה זו של הנתבע התבררה בדיעבד כחסרת יסוד ונטענה לשם ההכחשה בלבד.

הנתבע לא סתר ואף לא ניסה לסתור את עדותו של התובע בדבר אספקת הבדים, עלותם ואי התשלום בגינם כך שהעובדות הנ"ל אינן ולא היו למעשה במחלוקת אמיתית בין הצדדים.

המחלוקת היחידה שהתגלעה בין הצדדים היא ערבותו של הנתבע לחוב החברה כלפי התובע.

4. התובע מבסס את טענת ערבותו של הנתבע על שניים.