תא"מ 20295-09-13 מבחן בד בע"מ נ' שם טוב

1. התובעת, המנהלת בית ספר למשחק בתל אביב, הגישה כנגד הנתבע בלשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב בסך 8,850 ₪ בגין שכר לימוד לשנת 2013.

התובעת צירפה לכתב התביעה מסמך שכותרתו "התחייבות לתשלום שכר הלימוד" מיום 18.2.13 חתום על ידי הנתבע (להלן: "ההתחייבות") על פיו התחייב הנתבע לשלם לתובעת שכר לימוד בסך של 8,850 ₪.

לטענת התובעת החל הנתבע את לימודיו אך חדל מלהגיע מבלי שנתן כל הודעה מצדו על הפסקת לימודיו. עוד טוענת התובעת כי הנתבע חייב לה את מלוא שכר הלימוד משום שהוסכם כי הנתבע ישלמו גם אם יפסיק לימודיו בטרם הסתיימו מהטעם שמספר הכיתות ומספר התלמידים תוקצבו מראש על ידי התובעת.

2. הנתבע התנגד וטען בהתנגדות (אותו ערך ללא ייצוג עו"ד) כי נרשם לקורס למשחק ביום 18.2.13 במגמה ללמוד אך כשהגיע לשיעור הניסיון הסתבר לו כי החומר הנלמד לא יחדש לו יותר ממה שכבר למד לפני כן. עוד טען הנתבע כי קבוצות הלימוד היו גדולות ולא אינטימיות ולכן לא ניתן ללמוד כראוי.

הנתבע הוסיף וטען כי מיד לאחר השיעור הראשון הודיע לנציגת התובעת כי הוא לא מוכן להמשיך בלימודים ולכן אינו מבין מדוע עליו לשלם את מלוא שכר הלימוד אם השתתף בשיעור אחד בלבד והקבוצה אף חרגה ממספר התלמידים המקסימלי.

הנתבע מציין כי בעבר למד בבתי ספר אחרים ושם הקבוצות היו קטנות (בין 10 ל 15 תלמידים) והתלמידים נהנו מיחס אישי. הנתבע מצא כי אחד המורים אצל התובעת כבר לימד אותו בבית ספר אחר ולכן לא היה מעוניין לעבור אותו הקורס בשנית.

לבסוף טען הנתבע כי הוא סובל מהפרעות קשב וריכוז ולכן בקש שיקריאו לו את ההתחייבות. לטענתו כאשר הקריאו לו את ההתחייבות נאמר לו, וכך הבין, כי התשלום הוא לפי שיעור ולא לשנה.

הנני להעיר כי דברים אלו נרשמו בכתב ההתנגדות ונלקחו משם משום שהתצהיר שצורף להתנגדות נרשם בכתב ידו של הנתבע ואינו קריא.

3. מטעם התובעת העידו מר רון זמיר, מנהל התובעת, והגב' אילת ששון, מנהלת בפועל אצל התובעת.

תצהירו של מנהל התובעת אימת את העובדות המפורטות בכתב התביעה.

באמצעות תצהיר עדותה של הגב' ששון, טענה התובעת כי הנתבע פנה לביה"ס כבר בינואר 2013 לשם קבלת פרטים על לימודי המשחק. הנתבע הוזמן באותו מועד לשיעור ניסיון ללא תשלום שהתקיים ביום 30.1.13 ולאחריו ראיון אישי לבדיקת התאמה ללימודים.

ביום 14.2.13 שוחחה העדה עם הנתבע כאשר לטענתה אמר לה הנתבע כי ישמח להירשם ללימודים, ואכן הנתבע התייצב ביום 18.2.13 במשרדי התובעת וחתם על ההתחייבות לאחר שקרא אותו בעיון ולאחר שאישר באוזניה כי הכל ברור לו.

הגב' ששון הוסיפה והעידה בתצהיר עדותה הראשית כי לאחר ההרשמה השתתף הנתבע באותו יום במפגש הכולל שני שיעורים כתלמיד מן המניין.

הגב' ששון ציינה בתצהיר עדותה כי הנתבע מסר לתובעת פרטי כרטיס אשראי כאמצעי לתשלום שכר הלימוד אך ניסיון שביצעה לחייב כרטיס האשראי ביום 20.2.13 – כשל והעסקה סורבה על ידי חברת האשראי.

הנתבע השתתף בשני מפגשים נוספים, ביום 4.3.13 וביום 11.3.13 וחדל.

לטענת הגב' ששון, הודיע הנתבע לראשונה כי עזב את הלימודים וזאת בשיחת טלפון יזומה שלה עם הנתבע ביום 29.4.13.