תא"מ 20203-12-14 עמר נ' ג'ונתן ואח'

לפניי בקשה לבטל את החיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה שהוטלו בהחלטתי מיום 15.10.2015 במסגרת החלטה בבקשה לדחיית מועד דיון שהיה קבוע להיום, 18.10.2015.

השתלשלות העניינים היא כדלקמן. ביום 9.12.2014 הוגש כתב התביעה בהליך זה. ביום 19.5.2015 הוגש כתב הגנה, וביום 31.5.2015 נקבע מועד לדיון, והומצאה הזמנה למשרד ב"כ המבקשים באמצעות הפקס.

רק ביום 15.10.2015 – יום עבודה אחד לפני מועד הדיון (שנקבע, כזכור, כארבעה חודשים וחצי קודם לכן) הוגשה הבקשה לשינוי מועד הדיון.

לכך יש להוסיף את העובדה, שבקשות לשינוי מועד הדיון מחמת אי התאמת יומנו של בית המשפט ליומנם של הנתבעים היא תופעה נפוצה ביותר במסגרת תיקים שעניינם נזקי פח – מעל ומעבר לכל סוג אחר של תיקים המטופלים ביומני. לא ברור, כיצד זה לא הצליחו באי כוח הנתבעים ליצור קשר עם הנתבע 1 – שאף הוא לקוח שלהם, יש לזכור – במשך ארבעה חודשים וחצי, וברור עוד פחות כיצד הוגש כתב הגנה – הכולל התייחסות לעובדות התאונה – מבלי לשוחח עם הלקוח (הוא הנתבע 1) ולו פעם אחת.

למרבה הצער, נראה כי אין מדובר בתקלה נקודתית, כי אם בהתנהלות שיטתית של משרד ב"כ הנתבעים – ושל משרדים נוספים העוסקים בתחום זה דרך קבע.

בקשות לשינוי מועד דיון בסמוך למועד הדיון – אשר, כאמור, נפוצות בתיקי נזק לרכב בסדרי גודל ביחס לתיקים מסוגים אחרים – פוגעות בסדרי עבודתו של בית המשפט, משבשות את האיזון בניהול היומן, שכן הן יוצרות ימים "מרווחים" יתר על המידה מול ימים עמוסים יתר על המידה, מביאות לבזבוז זמן שיפוטי יקר המוקדש להכנת התיק ופוגעות באינטרס של ציבור המתדיינים בכללותו (לעניין זכויותיו של ציבור המתדיינים בכללותו ראו נוהל נשיא בית המשפט העליון מס' 1-14, נוהל בקשה לשינוי מועד דיון, וכן רע"א 1910/04 אילונית פרויקטים תיירותיים בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נח (6) 193, 198). על רקע זה, אפשר שראוי היה לדחות את הבקשה לשינוי מועד בכלל, ולקבוע כי בהעדרו של הנתבע 1 – שהוא אף עד ההגנה המרכזי מטעם הנתבעות – תתקבל התביעה במלואה.

חרף גישתי זו, ועל מנת שלא לפגוע בנתבעים יתר על הנדרש, הוריתי על דחיית הדיון, אך תוך חיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה, שיש בו כדי לשקף – ולו במעט – את האינטרס של ציבור המתדיינים. מאחר שמדובר בפעם הראשונה שבה נקטתי צעד ממין זה, שיעור ההוצאות שנפסק לטובת אוצר המדינה היה מתון ביותר – אולם אין כל ערובה שהוא יישאר בהיקף זה במקרים עתידיים.

יש לזכור, כי גם תיקים שעניינם נזקי רכוש הנובעים מתאונות דרכים הם הליכים משפטיים, וכללי הדיון הרגילים חלים גם עליהם. בכלל זה, חלה החובה לנהלם באופן ראוי, רציני ומקצועי. בית משפט זה רואה את תפקידו בניהול הליכים אלה ברצינות הראויה, מתכונן ונערך לכל דיון ודיון, ודומה כי הגיעה העת שגם עורכי הדין המופיעים בתיקים אלה יפעלו באופן דומה.

הגשת בקשה לשינוי מועד הדיון בסמוך לדיון – מחמת שעורכי הדין "גילו" רק ערב הדיון כי מרשם לא יוכל להתייצב – אינה עומדת באמת מידה זו.