תא"מ 20097-11-15 פריים-ליס ניהול ציי רכב בע"מ נ' אבו מוח ואח'

לפניי תביעת נזיקין בגדרה התובעת, בעלים של רכב פרטי, תובעת מאת הנתבעים מס' 1-2, נהג מערבל בטון והמבטחת שלו, פיצוי כספי בגין נזקי הרכוש שהוסבו לרכב הפרטי בעקבות תאונת דרכים מ- 15/12/14.

הצדדים הסמיכוני להכריע את הדין בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד 1984 (להלן- "החוק"), וזאת כעולה מפרוטוקול הדיון מ- 15/12/16.

על סמך החומר המונח לנגד עיניי, נוכח התרשמותי הישירה והבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירותיהם הנגדיות בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק לרבות טופסי ההודעה של הנהגים, ובשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה, ומוקדי הנזק ברכבים ותוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את מלוא השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה. אבאר בתמצית את עיקרי הטעמים שהביאוני למסקנה זו.

התרשמתי לחיוב מעדותה הסדורה, העקבית והקוהרנטית של עדת התביעה. עדותה של עדת התביעה הותירה רושם אמין ביותר, ואני מקבלה במלואה. מנגד, עדותו של עד ההגנה, הנתבע מס' 1, לא הותירה עליי רושם דומה, וניכר שמדובר בעדות מסויגת, לא עקבית, מהוססת ולא אמינה. לא נעלמו מעיניי התהיות שעולות בזיקה עם עדותו של עד ההגנה ביחס למקום בו החליף פרטים עם הנהגת ברכב התובעת, ובמיוחד הטענה כאילו הסיע לאחור את מערבל הבטון והסתובב כדי לנסוע אחר רכב התובעת לצורך החלפת פרטים.

אני מאמין לעדת התביעה כי "דלקה" אחר רכב הנתבעים אשר לא עצר והמשיך בנסיעתו לאחר אירוע התאונה, ולא ההיפך. כמו כן, מוקדי הנזק עולים בקנה אחד עם עדות נהגת רכב התביעה, שלא להידרש לכך כי עדת התביעה העידה ברוב הגינותה כי אינה מומחית כדי להעיד על מיקומי נזקים.

עדת התביעה עמדה על כך, ועדות זו לא נסתרה, כי במועד התאונה היא הייתה בעצירה מוחלטת. כמו כן, עדת התביעה העידה, ואני מקבל את עדותה, שמשני צדדי הכביש הצר היו גדרות, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם טענת נהג הנתבעים כאילו הסיט את רכבו ימינה ואף נכנס לפתחו של בית. עדותו זו של נהג הנתבעים אינה חפה מספקות בעיקר אמורים הדברים מקום שמדובר במשאית גדולה/מערבל בטון הנכנסת עפ''י הנטען בפתחו של בית. מדובר בעדות מרחיקת לכת שלא להידרש לכך כי עדת התביעה העידה באופן חד משמעי כי אין בקרבת מקום פתחים של בתים המאפשרי כניסה של רכבים גדולים. אני דוחה את עדותו של עד ההגנה כאילו נהגת רכב התביעה לא עצרה לרגע ואף לא צפרה לו לאחר התרחשות התאונה.

יתרה מכך, הודעתו של נהג הנתבעים לחברת הביטוח מטעמו נמסרה למעלה מ- 6 חודשים לאחר קרות התאונה דבר המעורר, הוא כשלעצמו, תהיות רבות. לעומת זאת, נהגת רכב התובעת מסרה בזמן אמת ובסמוך לאחר אירוע התאונה הודעה מתאימה בדבר קרות התאונה. בחינת הגרסה המועלית שם מלמדת שזו עולה בקנה עם עדותה בבית המשפט.

לא נעלמה מעיניי גם עדות עדת התביעה כי במעמד החלפת הפרטים, הנתבע מס' 1 מסר בידיה מספר טלפון אשר הוברר מאוחר יותר כי אינו נכון.

לאחר ששקלתי בדבר, ובחנתי בכובד ראש את העדויות, הגעתי למסקנה שדין התביעה להתקבל במלואה, כאמור.