תא"מ 20055-12-15 פריים-ליס ניהול ציי רכב בע"מ נ' רוחי ואח'

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 01.04.2015, בין כלי רכב, מ"ר 89-833-74 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 93-928-50 שבעת התאונה היה נהוג על ידי הנתבעת 1 ובבעלותה ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה ולעניין היקף הנזק.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, העידו הנהגים המעורבים בתאונה ואביה של הנתבעת 1, שלא היה עד לתאונה, אך שוחח עם נהג רכב התובעת לאחר התאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שאחריותה של הנתבעת 1 לקרות התאונה תעמוד על שיעור של 60% ואילו אחריותו של נהג רכב התובעת לקרות התאונה תעמוד על שיעור של 40%.

חרף העובדה שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

5.1.מדובר בתאונה שארעה בחניון, בהצטלבות שבין הנתיב עליו נסע רכב התובעת לבין הנתיב עליו נסע רכב הנתבעות, כאשר רכב הנתבעות מגיח מימינו של רכב התובעת. הצטלבות נתיבים זו היא למעשה צומת המוצב בתוך חניון.

משכך, הבחינה של המקרה צריכה להיעשות באספקלריה של 'תאונת צומת'.