תא"מ 20019-02-14 שטרק ואח' נ' אלייב ואח'

לפני תביעה בסדר דין מהיר, לתשלום סך של 7,242 ₪, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לרכב התובע 1, בעטיה של תאונת דרכים מיום 17.1.13 (להלן: "התאונה"). התאונה התרחשה ברחוב הירקון, בתל אביב, בשעה 18:00 או בסמוך לכך, עת הוסע רכב התובע 1 כדין בפקק תנועה. בין הצדדים ניטשה מחלוקת באשר לאופן קרות התאונה. ביום 18.1.15 נערכה לפני ישיבה מקדמית (ראשונה ויחידה בתיק) שבה נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שני הנהגים המעורבים, גב' גלית צוקרמן והנתבע 1. תביעה זו הינה תביעת שיבוב של התובעת 2, מבטחת התובע 1, אשר פיצתה את מבוטחה, וכן תביעת הפסדים של התובע 1. הואיל ומדובר בתביעה בסדר דין מהיר, ינומק פסק הדין באופן קצר ותמציתי, בהתאם לקבוע בתקנות 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

כיצד התרחשה התאונה?

בהתאם לטענות התובעים, כפי שפורטו בכתב התביעה, וכפי שהועלו בדיון שהתקיים בפני, התאונה התרחשה עת הוסע רכב התובע 1 בפקק תנועה, בנתיב השמאלי ברחוב הירקון. לטענת הגב' גלית צוקרמן, רכב הנתבע 1 סטה מן הנתיב הימני אל הנתיב השמאלי בו נסע רכבה, ופגע בפגוש הרכב, בצדו הימני. מדובר בכביש בן שני מסלולים, ולטענת הגב' צוקרמן, כאשר החלה בעצירה, לקראת מעבר החציה המוצב בכיוון נסיעתה, נכנס רכב הנתבע 1 לנתיבה ופגע ברכב בצדו הימני. גב' צוקרמן העידה, באופן סדור וברור, בדיון מיום 18.1.15, כך:

"נסעתי ברכב שלי ברחוב הירקון בנתיב השמאלי, בסביבות השעה 18:00 בערב, התנועה הייתה איטית יחסית. רכב סטה מימיני נכנס לנתיב שלי והייתה פגיעה. הפגיעה הייתה בצד. שנינו עצרנו. ביקשתי ממנו פרטים כי הוא נכנס לנתיב. הייתה פגיעה בפגוש בצד ימין. נסעתי ברחוב הירקון חד סטרי 2 מסלולים, התחלתי לעצור כשהוא נכנס לנתיב המהירות הייתה יחסית נמוכה. הוא נכנס לי לנתיב. הפגיעה אצלו מהצד ושלי מהצד. טוב שבלמתי".

בהתאם לטענות הנתבעים, כפי שפורטו בכתב ההגנה, וכפי שהועלו בדיון שנערך בפני, התאונה התרחשה עת הוסע רכב הנתבע 1 בנתיב הימני, ורכב הגב' צוקרמן הוסע בנתיב השמאלי.

לדברי הנתבע 1, עת בלם רכבו, בטרם הגיע למעבר החציה המוצב בכיוון נסיעתו, נפגע על ידי רכב הגב' צוקרמן. לטענת הנתבע 1, שני הרכבים נסעו במקביל, כאשר בשלב מסוים רכב הנתבע 1 התקדם מעט, סטה לנתיב השמאלי ולאחר 80 מטרים עצר במעבר החציה, נתן זכות קדימה להולך רגל ונפגע על ידי רכב הגב' צוקרמן בצדו השמאלי אחורי, בעוד שרכב הגב' צוקרמן, נפגע בצדו הקדמי ימני. וזו עדותו של הנתבע 1, בבית המשפט:

"נסעתי בצד ימין, הנהגת השנייה נסעה בצד שמאל. שנינו באותו כיוון. יצאתי לפניה עם האוטו, היה שם מעבר חציה, מישהו בא, עצרתי וקיבלתי מכה. נסענו במקביל, אני התקדמתי, היה מעבר חציה, אני עצרתי היא נכנסה עם צד ימין בצד שמאלי אחורי. איפה שעצרתי יש מקום לפנות שמאלה. אני לא יכולתי להמשיך כי היה מעבר חציה עם אדם חוצה".

דיון והכרעה 

לאחר שבחנתי את עדויות הגב' גלית צוקרמן והנתבע 1, אשר הדגימו כל אחד לגרסתו, את אופן התרחשות התאונה, עיינתי בתמונות ממקום התאונה ובתמונות הנזקים לרכבים המעורבים, ראיתי לקבל את התביעה. לאחר ניתוח כלל הראיות, הגעתי לידי מסקנה, כי עדות הגב' צוקרמן, באשר לאופן קרות התאונה, עדיפה בעיניי על עדותו של הנתבע 1. עדות הגב' צוקרמן הייתה מדויקת, רציפה והגיונית, והיא הותירה אצלי רושם חיובי ביותר. אציין, כי בעדות הנתבע 1 נפלו סתירות מהותיות באשר לאופן התרחשות התאונה. כך למשל, קיים שוני בולט בין הציור ששרטט הנתבע 1 בטופס ההודעה לחברת הביטוח באשר לתרחיש התאונה, לבין עדות הנתבע 1 בבית המשפט וההדגמה שערך בדיון. זאת ועוד, גרסת הגב' צוקרמן באשר לאופן התרחשות התאונה, מתיישבת יותר עם מוקדי הנזק ברכבים המעורבים. ניתן לראות כי הנזק לרכב התובע 1 הינו במוקד הימני קדמי ואילו הנזק לרכב הנתבע 1 הינו במוקד השמאלי אחורי. מוקדי נזק אלה מחזקים, לטעמי, את טענת התובעים, לפיה, כי רכב הנתבע 1 סטה מנתיבו ופגע ברכב התובע 1. מסתבר והגיוני יותר בעיני לקבוע, על יסוד כלל הראיות שהובאו, כי התאונה אירעה משום שרכב הנתבע 1 סטה מנתיבו אל נתיב נסיעת רכב התובע 1, ותוך כדי המעבר לנתיב השמאלי, והשתלבות רכב הנתבע 1 בו, אירע המגע בין שני הרכבים.

תוצאת הדברים

אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים, באמצעות התובעת 2, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, סך של 7,242 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה כחוק מיום 10.2.14 ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן יישאו הנתבעים, ביחד ולחוד, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, באגרת בית המשפט, כפי ששולמה, שכר העדים כפי שנפסק בדיון ושכר טרחת עו"ד בסכום של 1,500 ₪.