תא"מ 20012-12-13 קרדן רכב בע"מ נ' קוריאט ואח'

לפני תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת בתאונת דרכים מיום 31.3.11.

בכתב התביעה נטען כי התאונה ארעה כתוצאה מכך שרכב הנתבעים סטה לנתיב נסיעתו של רכב התובעת ופגע בחלקו השמאלי האחורי. הנתבע 1, מר ירון קוריאט (להלן: נהג המונית) והנתבע 2, מר אמנון גיגי (להלן: בעל המונית), הכחישו מכל וכל את מעורבותם בתאונה מושא כתב התביעה.

בדיון שנערך העיד מר יוסי בודגילו (להלן: נהג התובעת). הלה תיאר כי נסע לצד רכב הנתבעים, אשר "פתאום החליט לפנות ימינה וסטה בחלק אחורי" (עמוד 1 לפרוטוקול, שורות 14-13). עוד העיד נהג התובעת, כי לאחר התאונה, החליף פרטים עם נהג התובעת: "הוא הביא לי את הרישיון שלו, פרטים של הרכב, רישיונות, זה רשום כל הדברים האלה" (שם, שורות 17-16). נהג התובעת בעדותו גם כי הרכב שפגע בו היה מונית (שם, שורות 20-21).

בדיון שנערך, חזרו נהג המונית ובעליה והכחישו את מעורבותם בתאונה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את עדויות הנהגים ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה במידה הדרושה במשפט אזרחי. למסקנה זו הגעתי בשל צירופם של מספר טעמים. ראשית, בטופס הודעתו של נהג התובעת למבטחת, נרשמו הפרטים המהותיים לזיהויו של הנהג הפוגע, לרבות: שמו של הנהג (הנתבע 1), מספר תעודת הזהות שלו, שמו של בעל הרכב (הנתבע 2), מספר הרכב, שם חברת הביטוח ומספר הפוליסה. נהג התובעת דיווח על התאונה בסמוך מאד להתרחשותה. אין חולק כי הפרטים שנרשמו נכונים. לא הוברר כיצד יכול היה נהג התובעת להשיג פרטים אלה, אלמלא נמסרו לו על-ידי הנהג הפוגע במעמד התאונה. שנית, נהג התובעת ציין בעדותו כי בתאונה היתה מעורבת מונית. אין חולק כי רכבם של הנתבעים הוא מונית. שלישית, התאונה התרחשה בשוהם. נהג המונית אישר בעדותו כי הוא אכן עובד בשוהם (עמוד 3 לפרוטוקול, שורה 32). בעל המונית אישר מצדו כי במועד הרלבנטי לתאונה, נהג במונית הנתבע 1 ("ש. מי בפועל נהג בשנת 2011...? ת. הוא רק הוא [נתבע 1 – ש.צ.ה] ואני" (עמוד 4, שורות 29-28). לבסוף, נהג התובעת ציין בטופס הודעתו ובעדותו כי בתאונה נגרם נזק לרכב הנתבעים. הנתבעים לא הציגו לבית המשפט תמונות של רכבם, על מנת להפריך טענה זו.

באת-כוח הנתבעים טענה כי דין התביעה להידחות, שכן נהג התובעת לא רשם את מספר הטלפון הנייד של הנהג שפגע בו ואף ציין במעמד הדיון כי לא יהיה בידיו לזהות את הנהג הפוגע. לא שוכנעתי כי יש בטעמים אלה כדי לשנות ממסקנתי. כאמור, בטופס ההודעה מולאו מרבית הפרטים המהותיים (נהג התובעת אף ציין כי רשם את מספר הטלפון של נהג המונית והעבירו למבטחת, אך זה לא נרשם בטופס המודפס). אשר לזיהויו של הנהג הפוגע – התאונה התרחשה ארבע שנים לפני מועד המשפט. נהג התובעת אמר, עוד בטרם נתבקש להצביע על הנהג הפוגע, כי אינו זוכר מי הנהג שפגע בו. הוא ציין אף כי היה זה אדם מבוגר (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 3-2). אמנם, לא עלה בידי נהג התובעת להצביע על מי משני הנהגים – נהג המונית ובעל המונית – כנהג שהיה מעורב בתאונה. יחד עם זאת, בשים לב לזמן הרב שחלף מאז התאונה, לנטל המוטל על התובעת במשפט אזרחי ולמכלול הטעמים שפורטו – איני סבורה שאי עמידתו של נהג התובעת ב"מסדר הזיהוי" המאולתר מעלה או מורידה.