תא"מ 19965-11-13 כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' פלוטוב ואח'

התובעת, חברה לביטוח, הגישה נגד הנתבעים תביעת שיבוב להחזר הסכומים ששילמה למר ישראל גליטמן, (להלן: "המבוטח") בגין הנזקים שנגרמו לרכבו בתאונה נשוא התביעה.

על פי כתב התביעה המבוטח נהג ברכב וכאשר התקרב אל עבר הרכב הפוגע שחנה באדום לבן והחל לחלוף על פניו, נפתחה דלת הרכב הפוגע ופגעה בו.

הנתבעים טענו כי אכן עמדו בצד הדרך וזאת משום שרכבם היה מושבת בשל תקלה. לטענתם הנתבע פתח את דלת הרכב על מנת שיוכל לנשום וזאת בשל התקף אסטמה שהיה לו, ולכן המבוטח יכול היה לראות את הדלת הפתוחה ולהיזהר.

העידו בפני המבוטח וכן שני הנתבעים.

המבוטח חזר בעדותו על האמור בכתב התביעה וציין כי מדובר ברחוב דו מסלולי לכיוון החניה. הוא ראה את הרכב עומד בצד הדרך, אותת ועקף את הרכב. לפתע באמצע העקיפה נפתחה דלת הרכב שליד הנהג בה ישב הנתבע. הדלת שרטה את מכוניתו של המבוטח. מייד לאחר מכן עצר ושוחח עם הנתבע שהסביר שמכוניתו נתקעה והוא לא הרגיש טוב ולכן פתח את הדלת.

הנתבעת העידה כי המכונית נתקעה בכביש בדרך לחניון והיא והנתבע דחפו את המכונית למקום שאליו היא הגיעה. לאחר מכן הנתבע לא חש בטוב כי הוא אסתמטי ולכן ביקש ממנה להביא לו מים. היא העידה כי הם השאירו את הדלת פתוחה כעשר דקות (עמ' 3 שורה 24) כי הנתבע לא הרגיש טוב. בנוסף היא טענה, שכאשר פנתה לקחת את תיק העזרה הראשונה מתא המטען המבוטח כמעט דרס אותה (עמ' 2 שורות 24-25). בחקירה הנגדית הודתה שלמרות שהמכונית הייתה תקועה והם חנו באדום לבן, לא שמו משולש אזהרה (עמ' 3 שורה 24). כאשר נשאלה למה בעלה השאיר את הדלת פתוחה לכיוון הכביש במשך 10 דקות ענתה שהוא לא הרגיש טוב, כדבריה "בן אדם הולך למות ילך לצד השני?" (עמ' 4 שורה 4).

הנתבע העיד כי הרכב עמד במקום כי הוא לא הרגיש טוב אחרת לא היה שם את הרכב באדום לבן. לאחר שהוא נשאל על גרסת הנתבעת כי הם דחפו את המכונית ובגלל זה הוא התיישב במכונית הוא הסכים כי כך אכן היה. כאשר נשאל מדוע לא ישב עם הדלת פתוחה לכיוון המדרכה ולא לכיוון הכביש ענה כי הוא רצה לבדוק אם המנוע יתחיל להתניע ולכן ניסה להתניע.

דיון והכרעה

אין מחלוקת בין הצדדים כי דלת מכונית הנתבעים הייתה פתוחה וגרמה נזק למכוניתו של המבוטח. הצדדים חלוקים בשאלה האם הדלת הייתה פתוחה עוד קודם לתחילת העקיפה או שנפתחה במפתיע ותוך כדי העקיפה.