תא"מ 19964-10-15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' אברהם ואח'

בפניי תביעת שיבוב שעניינה נזקי רכב מספר רישוי 97-244-52 שבוטח אצל התובעת (להלן: "רכב התובעת") בתאונה מיום 22.9.2014 בה מעורב רכב מספר רישוי 65-277-76 (להלן: "רכב הנתבעים").

אין מחלוקת כי רכב הנתבעים פגע ברכב התובעת מאחור. הנתבעת 3 אף שילמה לתובעת את מלוא הנזק בגין המוקד האחורי בסך של 27,535 ₪ עובר להגשת התביעה. גדר המחלוקת נוגע לנזק במוקד הקדמי של רכב התובעת, לאור גרסת נהג רכב התובעת כי בעקבות פגיעת רכב הנתבעים ברכב התובעת מאחור, נהדף רכב התובעת לעבר רכב שלפניו ופגע בו וגרסת נהג רכב הנתבעים, מנגד, להעדר הדיפה.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע במחלוקת ביניהם, על דרך הפשרה ומכוח סמכותו של בית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים ובחנתי את הראיות, הגעתי לכלל דעה לקבל את התביעה, לאחר שמצאתי להעדיף את גרסת נהג רכב התובעת.

גרסת נהג רכב התובעת לכך שרכב התובעת נהדף קדימה ופגע ברכב שלפניו, בעקבות פגיעת רכב הנתבעים ברכב התובעת מאחור, היתה עקבית ואחידה בעדותו ובטופס ההודעה מיום התאונה והיא נתמכת בפער שבין מוקדי הנזק ברכב התובעת. על פי חוות-דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, הנזק במוקד האחורי של רכב התובעת הוערך בסך של 20,500 ₪ (לפני מע"מ); בעוד הנזק במוקד חזית הוערך בסך של 4,210 ₪ (לפני מע"מ). פער זה של פי 4.8 במוקדי הנזק ברכב התובעת ועוצמת הנזק במוקד האחורי הנראה בתמונות הנזק ברכב התובעת, מלמד על פגיעה בעוצמה ברכב התובעת מאחור ומחזק את גרסת נהג רכב התובעת להדיפת רכב התובעת לפנים.

התובעת לא הציגה תמונות הנזק במוקד הקדמי ברכב התובעת בזירת התאונה (בעוד שנהג רכב התובעת צילם את המוקד האחורי), לא הביאה לעדות את נהג הרכב הראשון ונהג רכב התובעת אישר כי לא דיבר עמו. בנוסף, לדברי נהג רכב התובעת בעדותו: "...לא ייחסתי חשיבות לקדימה..." (עמ' 3 ש' 12) שיחתו עם נהג רכב הנתבעים בזירת התאונה נגעה אך לנזק במוקד האחורי ובמסמך עליו החתים את נהג רכב הנתבעים אין טענה להדיפת רכב התובעת. עם זאת, בנסיבותיו של תיק זה, אין במחדלים אלה לגרוע מהמסקנה אליה הגעתי, לאור ההסבר שניתן להם. בעדותו הבהיר נהג רכב התובעת כי הרכב שלפניו היה רכב ישן והמשיך בנסיעה (עמ' 3 שו' 8-9) וכי לאור עוצמת הנזק מאחור לא התייחס לפגיעה בחלק הקדמי של רכב התובעת שהטמבון שלו נראה "שלם" לאחר התאונה (עמ' 3 שו' 7 ושו' 12-15). הסבר זה של נהג רכב התובעת נתמך בפער במוקדי הנזק והיקף עלות עבודות הפחחות במוקד קדמי ברכב התובעת (700 ₪), ומניח את דעתי.

עדותו של נהג רכב הנתבעים לא היה בה לסתור את גרסת נהג רכב התובעת להדיפת רכב התובעת לפנים. ניכר כי זו מבוססת על כך שלא נעצר במקום רכב נוסף לאחר התאונה וכי נהג רכב התובעת לא התייחס לנזק במוקד הקדמי ברכב התובעת, ולא על עדות ראייה או שמיעה. נהג רכב הנתבעים אישר כי כלי הרכב נסעו בטור מכוניות, הוא לא טען שרכב התובעת פגע ברכב שלפניו קודם שנפגע מאחור ולא היה לו הסבר לקיומו של נזק בחזית רכב התובעת. אף שנהג רכב הנתבעים הבהיר בעדותו "לא זוכר פרטי פרטים" (עמ' 5 שו' 14), הוא ידע לתאר פגיעת "פגוש אל פגוש" קלאסית וזכר שראה "רכב ישן" (עמ' 5 שו' 19 ועמ' 6 שו' 11). רכב התובעת, על פי חוות דעת השמאי (שלא נסתרה) הוא משנת 2014, השנה בה ארעה התאונה. קיומו של רכב ישן בזירת התאונה בנסיבות אלה, יש בו לתמוך בגרסת נהג רכב התובעת כי הרכב שלפניו היה רכב ישן ועזב את המקום.

לא ראיתי לקבל את הטענה כי בדיקת רכב התובעת על ידי השמאי ביום 29.9.14, שבעה ימים לאחר התאונה, יש בה לנתק את הקשר הסיבתי בין הנזק שנבדק לבין התאונה ותמונת המוקד האחורי של רכב התובעת מזירת התאונה תומכת בכך.

לאור כל האמור, אני מטילה את האחריות בגין הנזק במוקד חזית ברכב התובעת על נהג רכב הנתבעים.

יוצא מן האמור, לאור אחריותו של נהג רכב הנתבעים לנזק ברכב התובעת על שני מוקדיו ובשים לב לכספים ששולמו לתובעת עובר לתביעה, הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת, סך כולל של 3,758 ₪, וכן את אגרת המשפט ששולמה, שכר עדות העד מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון ושכר טרחת עורכי דין בסך של 1,500 ₪. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום.

פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ז, 20 יולי 2017, בהעדר הצדדים.