תא"מ 19918-04-16 מדינת ישראל נ' דהרי ואח'

לפני תביעה בסדר דין מהיר, לתשלום סך של 15,600 ₪, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו, על פי הנטען, לגג מבנה, הנמצא במרכז הרפואי "אסף הרופא" בצריפין, בעטיו של אירוע מיום 18.3.15. האירוע התרחש בשעה 10:00, או במועד סמוך לכך, עת פגעה משאית הנתבעים, נהוגה בידי הנתבע 1, בגג מבנה משרדים, הבנוי מלוחות פוליקרבונט ואסבסט (להלן: "התאונה"). כאן המקום לציין, כי הנתבעים הכירו באחריותם לגרם התאונה. המחלוקת היחידה הצריכה הכרעה בתיק זה, עניינה בשאלת גובה הנזק. הנתבעים טוענים, כי נזקי התובעת אינם כפי העולה בחוות דעת השמאי מטעמה, מר שלומי לוי. הנתבעים תומכים טענה זו, בין היתר, בחוות דעת שמאית נגדית מטעם השמאי, מר רענן ורשביאק, אשר בדק את גג המבנה לאחר שתוקן.

ביום 13.2.17 התקיים לפניי דיון, בגדרו נחקרו שמאי התובעת, מר שלומי לוי ושמאי הנתבעים, מר רענן ורשביאק, על חוות הדעת שערכו. בנוסף הגישו הצדדים את ראיותיהם. התובעת הגישה תמונות נזק בצבע, אותן צילם השמאי מטעמה (ת/1) והצעת מחיר לפירוק ופינוי גג אסבסט מטעם "כדורי יוסי מבנים טרומיים בע"מ" (ת/2). כמו כן, הוצגה לעיוני חשבונית מס על סך 14,750 ₪, בגין עלות תיקון גג המבנה. הנתבעים מצדם הגישו תמונות של גג המבנה לפני התיקון (נ/1) ותמונות של גג המבנה לאחר התיקון (נ/2). הואיל ומדובר בתביעה בסדר דין מהיר, ינומק פסק הדין באופן קצר ותמציתי, בהתאם לקבוע בתקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדות שמאי התובעת, מר שלומי לוי, וכן את עדות שמאי הנתבעים, מר רענן ורשביאק, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות, אשר הובא לפתחי, באתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל בחלקה, וזאת מן הנימוקים המצטברים הבאים:

האחד, לא ראיתי לקבל את חוות דעת שמאי התובעת, מר שלומי לוי, ולהעדיף אותה על פני חוות דעת שמאי הנתבעים, מר רענן ורשביאק. השמאי שלומי לוי לא הבהיר בחוות דעתו, וכן בעדותו בבית המשפט, מדוע אישר לקבלן מבצע התיקון בגג המבנה, לפרק ולפנות כ-20 מ"ר משטח הגג, עת הוא עצמו העריך את שטח הגג שנפגע, בהערכה גסה, בכ-10 מ"ר. ניתן לראות כי חוות דעת שמאי התובעת מבוססת על הערכה גסה של גודל הגג שנפגע ולא על מדידה מדויקת (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 1-2). דרך זו של קביעת השומה מצד שמאי התובעת, אינה דרה בכפיפה אחת עם חובת הקטנת הנזק המוטלת על הניזוק וכן עם עקרון השבת המצב לקדמותו. נקל להבחין בתמונת גג המבנה נ/1,כי שטח לוחות האסבסט שנפגעו בגג, לא עולה, לכל היותר, על 10 מ"ר (ראו גם עדותו של שמאי הנתבעים, רענן ורשביאק, המבהיר, כי שטח הגג הניזוק, לא עולה על 8 מ"ר, על הצד הגבוה. עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 12-13). יחד עם זאת, אושר לקבלן המבצע לפרק כ-20 מ"ר משטח הגג, בלא שהוצג טיעון משכנע ומניח את הדעת לכך (ראו תמונת גג המבנה לאחר תיקון, נ/2). אציין, כי התובעת לא זימנה את הקבלן המבצע למתן עדות, והדבר פועל לחובתה, משום שלא ניתן לדעת, בסופו של יום, מדוע היה קיים צורך לפרק שטח גדול יותר מהגג הניזוק ולאחר מכן להחליף את שטח הגג שפורק בלוחות חדשים. הדברים מקבלים משנה חשיבות ותוקף, עת לפי עדותו של שמאי הנתבעים רענן ורשביאק, אותה מצאתי כמהימנה, לא קיימת כל הצדקה עניינית לפירוק שטח גדול יותר מגג המבנה, מעבר לשטח הגג שנפגע (עמ' 4 לפרוטוקול, שורה 20).

השני, חוות דעת שמאי התובעת, מר שלומי לוי, נשענת על הצעת מחיר אחת ויחידה, אשר ניתנה על ידי הקבלן "כדורי יוסי מבנים טרומיים בע"מ". בפרק ההסברים בחוות הדעת, צוין, שחור על גבי לבן, כי חוות הדעת הוכנה בהתאם להצעת מחיר מאת הקבלן "כדורי יוסי מבנים טרומיים בע"מ". לא אוזכר בחוות הדעת גופה, דבר קיומן של הצעות מחיר נוספות שהתקבלו. רק במסגרת חקירתו הנגדית, העיד השמאי שלומי לוי, כי הצעת המחיר של הקבלן כדורי יוסי נבדקה עם קבלנים נוספים והיא אושרה משום היותה הוגנת (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 27-28). מר שלומי לוי לא הציג לעיון בית המשפט את הצעות המחיר האחרות אותן קיבלה הנתבעת, טרם התקשרה עם הקבלן המבצע, וברי, לאור עדותו הכבושה של מר לוי, כי גם אין בנמצא כאלה. להווי ידוע, כי חובת הקטנת הנזק דורשת מן הניזוק לנקוט בכל הצעדים הסבירים להקטנת הנזק שנגרם לו עקב העוולה, והוא לא יהיה זכאי לפיצוי, עקב נזק שיכול היה למנוע על ידי נקיטת אמצעים כאלה. בענייננו, כשלה התובעת במילוי חובת הקטנת הנזק הרובצת לפתחה, בשל כל אלה: ראשית, חוות דעת השמאי מטעמה, איננה מבוססת על מדידה מדויקת של שטח הגג שנפגע, אלא על הערכה גסה. שנית, בחוות דעת שמאי התובעת לא ניתן כל הסבר למתן אישור להחלפת שטח גג, הגדול פי שניים, משטח הגג שנפגע כתוצאה מפגיעת משאית הנתבעים. שלישית, חוות דעת שמאי התובעת מבוססת על הצעת מחיר אחת ויחידה. רביעית, שמאי התובעת, או מי מטעמו, לא ליווה את הקבלן בעת ביצוע תיקון הגג, למרות שבדרך כלל נהוג לעשות כן (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 21-22).

השלישי, מצאתי לקבל את עמדת שמאי הנתבעים, מר רענן ורשביאק, ולפיה לתובעת מגיע פיצוי בערך שיפוי ולא בערך כינון. בהתאם לעקרון השיפוי, הניזוק יקבל את שווי הנזק שאירע לו, אולם לא יותר ממנו. אין כל הצדקה מהותית המתיישבת עם עקרונות דיני הנזיקין ולפיה, על המזיק לפצות בגין גג חדש, עת גג המבנה הניזוק, היה ישן, רעוע ופגוע.

לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת, כי התובעת זכאית לפיצוי בגין 10 מ"ר שטח גג שנפגע (וכאמור, זוהי הערכה שנעשתה על הצד הגבוה), וזאת בערכי שיפוי. משמעות הדברים המעשית היא, כי התובעת זכאית לפיצוי בסכום של 3,750 ₪ בתוספת 18% מע"מ, קרי, פיצוי בסכום של 4,425 ₪.

התובעת לא צירפה לכתב התביעה, ואף לא הגישה במועד הדיון, חשבונית מס/קבלה, המלמדת על תשלום שכר טרחה בסך 850 ₪ לשמאי מטעמה. רכיב תביעה זה נדחה אפוא בהיעדר כל הוכחה.