תא"מ 19706-11-14 עקיבא נ' טרנס-גלובל סוכנות לנכסים בע"מ

מי זכאי לדמי תיווך האם התובע הטוען שהוא המתווך שהיה הגורם היעיל שהביא לחתימת הסכם למכירת הדירה נשוא המחלוקת או שמא הנתבעת שסוכנת-מתווכת- מטעמה הראתה את הדירה למי שרכש אותה עוד לפני שהתובע עשה זאת? זו השאלה שבמחלוקת בתיק זה.

להלן העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

המתווכת אניטה וייצמן (להלן: "אניטה") שעובדת כמתווכת אצל הנתבעת הראתה את דירתם של משפחת דוידיאן (להלן: "המוכרים") ברח' אדם 25 (להלן ולעיל "הדירה") למר מיכאל דוינייבסקי (להלן: "הקונה"). הקונה חתם לאניטה על טופס הזמנת שירותי תיווך כאשר כוונתו היתה לרכוש דירה באיזור ארמון הנציב. לאחר שהקונה ראה את הדירה, ביום 30.11.12 הוא לא קיבל החלטה לרכוש אותה. בשלב כלשהו המוכרים הסכימו לרדת משמעותית מהסכום הראשוני שהם דרשו עבור הדירה והודיעו על כך לאניטה שזו הודיעה על כך, לטענתה, לקונה. ביום 6.1.13, לאחר שהקונה פנה גם לתובע, המשמש כמתווך עצמאי, על מנת שיעזור לו למצוא דירה בארמון הנציב, הביא התובע את הקונה לדירה. עוד לפני הכניסה לדירה הודיע הקונה לתובע שהוא כבר ראה את הדירה. למרות זאת נכנסו התובע והקונה לדירה. בסופו של דבר רכש הקונה את הדירה מהמוכרים והשאלה היא מי זכאי לדמי התיווך.

התובע טוען כי אלמלא פעולותיו, הקונה לא היה קונה את הדירה. לטענתו, הסיבה שהדירה לא נרכשה על ידי הקונה עד אותו מועד היתה שלקונה היתה דרישה שבקומת הכניסה יהיה חדר נפרד, כולל מקלחת ושירותים, שישמשו להורה מבוגר ובפועל לא היה חדר כזה. רק לאחר שהוא ראה את הדירה ובדק ומצא שניתן יהיה לבנות חדר כזה ורק לאחר שהוא שיכנע את המוכרים להוריד במחיר הדירה נוצרה היתכנות לרכישתה על ידי הקונה לכן הוא היה "הגורם היעיל" במכירת הדירה ולכן דמי התיווך מגיעים לו. לטענתו, בנוסף לאמור, גם הסכמתו להפחית את דמי התיווך שיגבה והסכמתו לחתום על אישור לפיו הקונה ישלם לו דמי תיווך רק אם יתקבל מכתב מאניטה שהיא לא דורשת דמי תיווך, ורק הסכמתו להפקדת דמי התיווך בחשבון הנתבעת עד להכרעה במחלוקת ביניהם הם שהביאו לחתימת ההסכם. לטענתו, הנתבעת, באמצעות אניטה, ניתקה כל קשר עם המוכרים והקונה, לאחר שהראתה לקונה את הדירה והוא מצא שאינה מתאימה לו, לכן נותק הקשר בין העובדה שאניטה הראתה לקונה את הדירה לבין רכישתה על ידו ולפיכך מגיעים דמי התיווך לו בלבד.

הנתבעת טוענת כי לאחר שאניטה הראתה לקונה את הדירה הוא ביקש זמן לחשוב אם הוא רוצה אותה. במהלך הזמן התקשרה אניטה לקונה לברר מה החליט וכן על מנת להודיע לו שהמוכרים, שהיו בהליכי גירושין, הסכימו להפחית סכום של כ- 400,000 ₪ מהמחיר ההתחלתי שביקשו עבור הדירה. לטענתה, התובע הראה את הדירה לקונה בחלוף פרק זמן של כ- 5 שבועות בלבד מהמועד בו היא הודיעה לקונה על הסכמת המוכרים להפחית במחיר, לכן ברור שדמי התיווך מגיעים לנתבעת ולא לתובע. טענתו של התובע שהוא היה הגורם היעיל אינה נכונה ומכל מקום גם אם היה כזה עשה זאת בחוסר תום לב כאשר ידע שיש מתווך קודם שהראה את הדירה לקונה ולא טרח להודיע לאותו מתווך (אניטה) על כך. גם אם המסקנה תהיה שהתובע היה הגורם היעיל הרי שעשה זאת בעורמה, בחוסר תום לב ותוך מניעת אפשרות מהנתבעת להוות הגורם היעיל לכן דמי התיווך מגיעים לנתבעת ולא לתובע.

דמי התיווך, כאמור מופקדים בחשבון של הנתבעת עד שינתן פסק הדין בתיק זה שיקבע מי זכאי להם.

העידו בפני התובע והקונה וכן אניטה. איש מהצדדים לא הזמין את המוכרים.

כל צד חזר על טענותיו כאשר התובע חוזר וטוען שהוא היה הגורם היעיל ואלמלא הכין תוכניות המראות את האפשרות להקמת חדר נפרד להורה העסקה לא היתה נרקמת. גם ויתוריו הנוספים בין היתר על חלק מדמי התיווך והסכמתו להפקדת הסכום אצל הנתבעת אפשרו את חתימת העסקה למכירת הדירה לכן דמי התיווך מגיעים לו.

אניטה טענה כי מלבד העובדה, שאינה שנויה במחלוקת, שהיא הראתה את הדירה לרוכש בפעם הראשונה, היא המשיכה להיות איתו בקשר גם לאחר מכן הן כדי לבדוק את תשובתו לגבי דירה זו, תשובה שלא היתה שלילית מיד לאחר שראה אותה והן כדי להודיע לו שהמוכרים הודיעו לה שהם מסכימים להתגמש במחיר הדירה ולרדת בסכום של כ- 400,000 ₪ ממחירה הראשוני עת הוצגה היא בפני הקונה.