דחס מנוף ושירותים אשקלון בע"מ נ' סואעד ואח'

לפניי תובענה כספית שעניינה נזקי רכוש לרכב אשר נגרמו כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה ביום 28.6.2011.

בין הצדדים אין מחלוקת ביחס לאחריות לקרות התאונה שעה הנתבע 2 הורשע בבית הדין לתעבורה, והנתבעת 3 שילמה את מלוא נזקיי התובעת וזאת בסך 39,663 ₪.

המחלוקת בין הצדדים שטעונה הכרעה נעוצה בסירוב הנתבעת 3 לשלם לתובעת הוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד וכן והפרשי ההצמדה והריבית בגין סכום הנזק וזאת החל מיום התאונה ועד ליום התשלום בפועל.

להלן עיקרי טענות הצדדים כפי שנטענו בכתבי הטענות ובסיכומי הצדדים ; 

לטענת ב"כ התובעת, התביעה בעבור פיצויי נזקי הרכוש שנגרמו לרכב התובעת הוגשה בתחילה כנגד חברה הביטוח שביטחה את רכב התובעת בביטוח מקיף (חברת מנורה) וזאת משום שנודע לה כי לנתבע 2 אין ביטוח צד ג בחברת הביטוח המבטחת אותו, כפי שזהותה נמסרה לה בטופס המשטרתי שניתן לתובעת לאחר התאונה. ואולם התביעה כנגד מבטחת רכב התובעת נדחתה נוכח שיהוי של למעלה מ – 3 שנים בהגשתה ומשכך, פנתה התובעת לתביעת הנתבע 2 ישירות. לאחר הגשת תביעה זו (ולכך ראה כתב תביעה מתוקן מיום 19.11.2015) נודע לתובעת כי הנתבע 2 מבוטח על ידי הנתבעת 3, ולפיכך צירפה את זו לתביעתה (ולכך ראה כתב תביעה מתוקן מיום 24.12.2015) .

בנסיבות , אין זה מוצדק כי התובעת תצא בחיסרון כיס, וזאת שעה שתביעתה הוכרה במלואה על ידי הנתבעת 3, ועל כן מן הראוי כי בית המשפט יחייב את הנתבעת בהוצאותיה.

כמו כן סבורה התובעת כי בנסיבות המתוארות לעיל, אין כל שיהוי בהגשת התביעה ומשכך יש לחייב את הנתבעת גם בגין הפרשי ההצמדה והריבית מיום התשלום בו נשאה התובעת לבין יום התשלום בפועל ע"י הנתבעת , אשר נאמדים ע"י בסך של 2,500 ₪ .

לטענת ב"כ הנתבעים, התובעת אינה זכאית לכל תשלום מצד הנתבעת 3 לאחר שזו שילמה לה את כל המגיע לה בנסיבות , וזאת משני טעמים עיקריים;

ראשית, אין הנתבעת חייבת בתשלום שכ"ט עורך דינה של התובעת בטיפול בתביעתה כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה אותה במועד התאונה.

שנית, התביעה כנגדה הוגשה שלא כדין וללא מיצוי ההליכים המקדמיים מולה שכן אילו הייתה התובעת פונה אליה מלכתחילה , במכתב דרישה כנהוג וכנדרש הייתה זו משלמת אותן ישירות ללא צורך בהתדיינות המשפטית, כפי שנהגה עת נודע לה על התביעה כנגדה.

אשר על-כן התובעת אינה זכאית לתשלום שכ"ט עורך דינה וזאת כאשר לא פעלה להקטנת נזקיה, כפי שההלכה הפסוקה מחייבת אותה , ולא הוכיחה כי פנתה לנתבעת , ו/או פעלה במועדים הרלוונטיים כדי לברר את חברת הביטוח אשר העניקה כיסוי ביטוחי לרכב הפוגע.

עוד טוענת הנתבעת כי ביחס להפרשי ההצמדה והריבית בסכום התשלום, אין ראוי לפסוקם לטובת התובעת וזאת שעה שהנתבעת 3 שילמה את מלוא נזקיי התובעת ללא כל קיזוז אשם תורם אשר לדבריה חל בנסיבותיה של התאונה, ולכך יש להוסיף את העובדה כי התביעה כנגד הנתבעים הוגשה בשיהוי ניכר של למעלה מ4 שנים.

דיון והכרעה: