תא"מ 19622-01-13 פרטר נ' גבאי ואח'

1.בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש לרכב התובע מסוג לקסוס שהיה מעורב בתאונת דרכים ביום 26.7.12 בכביש החוף, סמוך לעתלית.

2.לגרסת התובע נהג לתומו בכביש הנ"ל, האט נסיעתו בשל עומס תנועה כאשר לפתע הגיח רכב הנתבעים מסוג שברולט ופגע בו מאחור.

גרסת הנתבעים לתאונה שונה ועל פיה הנתבע 1 נהג בנתיב השמאלי שבכביש ואילו התובע בנתיב הימני. האחרון החל בעקיפת הרכב ,סטה שמאלה, חדר לנתיב שבו נהג הנתבע ופגע עם פינתו השמאלית האחורית של הלקסוס בפינתו הימנית הקדמית של רכב השברולט.

3.לאחר שמיעת העדויות ובחינת הראיות, ובעיקר בחינת תצלומי כלי הרכב מצאתי להעדיף את גרסת הנתבעים במלואה.

בחינת התמונות מעלה כי בתאונה נפגע הפגוש האחורי בקצהו השמאלי של הלקסוס, כאשר מרבית הפגיעה אירעה בחלק הפגוש המצוי בצדו השמאלי של הרכב ולא בחזיתו, ומאידך נפגע הפגוש הקדמי בקצהו הימני של השברולט, וגם כאן עיקר הפגיעה היא פגיעת שפשוף ואירעה בחלקו הימני הצדי של הפגוש, ודוק: לא בחלקו הקדמי של הפגוש.

4.תמונת הפגיעות תואמת את גרסת הנתבעים ומובילה למסקנה לפיה התובע הוא זה שסטה שמאלה מהנתיב הימני, חדר לנתיבו של הנתבע וגרם לפגיעה שעיקרה, נגרם מהחיכוך בין צידי הרכבים המעורבים ולא מחיכוך חזיתי בין הפגוש האחורי של הלקסוס והפגוש הקדמי של השברולט או פגיעת מעיכה שהיתה מסתברת בנסיבות שתוארו ע"י התובע.

5.זאת ועוד, גרסת התובע כפי שנמסרה בכתב התביעה ועוד קודם לכן למבטחו לא תאמה את עדותו בביהמ"ש ,שבמסגרתה הודה בחצי פה כי החל בפניה עובר לפגיעה. יתר על כן ,לו אכן אירעה התאונה כאמור בגרסתו המקורית של התובע, הרי שמופע הנזק בשני כלי הרכב היה אחר.

6.הצדדים הסמיכוני לפסוק לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984, ומתוקף כך אני דוחה את התביעה ללא צו להוצאות.

המזכירות תשלח פסה"ד לב"כ הצדדים.