תא"מ 19523-09-12 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' גזאלה ואח'

לפני תביעת שיבוב בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה, עקב נזקים שנגרמו לרכבו בתאונה מיום 30.7.11.

המחלוקת שנותרה לדיון בין הצדדים עניינה בשאלה האם על הנתבעים לשאת בסכום אותו שילמה התובעת למבוטחה בגין דמי איחסון הרכב בסך 2,008 ₪ (לפי האישור ת/1).

יצוין כי בעקבות התאונה נקבע כי לרכב נגרם "אובדן כללי" וכי שרידיו ישמשו לפירוק בלבד.

1.הנתבעים טוענים כי הסכום הנתבע בגין דמי אחסנת הרכב איננו נזק בר שיבוב ולכן אין עליהם לשלמו. מאחר שעל הרכב הוטל עיקול, נדרש איחסון השרידים על מנת להתגבר על התנאים הפרוצדורליים שנוצרו עקב העיקול ועד למכירת השרידים. אלמלא עוקל הרכב, היו השרידים נמכרים ע"י התובעת בלא צורך בדמי איחסון.

2.התובעת טענה כי חזקה שלא שילמה למבוטחה את דמי איחסון הרכב כמתנדבת ועשתה כן רק לאחר בדיקה מעמיקה וחקירה ביחס לסכום שהתבקש לעניין זה. התובעת טענה כי עובר לתשלום תגמולי הביטוח למבוטחה, אין באפשרותה לדעת מה יהיו סיכויי הגביה של אותם תגמולים מהמזיק ולכן התובעת עצמה פועלת לצמצום נזקיה. המזיק צריך לקבל את הניזוק כפי שהוא, ובאם רכבו מעוקל והדבר גורר אחריו תשלום דמי אחסנה שהיה מחובתו לשלמם, הרי על המזיק לשלם סכום זה לתובעת.

3.עיינתי בטענות הצדדים ואני קובעת כי על הנתבעים לשאת גם בתשלום בגין דמי איחסון הרכב.

זכות התחלוף מאפשרת למבטחת לתבוע את המזיק, מששילמה למבוטחה את תגמולי הביטוח וכשיעור תגמולי הביטוח ששילמה (ראה סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשנ"א – 1981). זכות התחלוף מבוססת גם על עקרונות דיני עשיית עושר ולא במשפט, שכן מדובר בהמחאה מכוח הדין המאפשרת למבטח לתבוע את המזיק חלף המבוטח.

החזקה כי המבטחת איננה משלמת תגמולי ביטוח למבוטחה כמתנדבת פועלת לטובת התובעת. אף אין באפשרותה לצפות מבעוד מועד כי אכן תגמולים אלה יושבו לידיה ע"י המזיק.

התובעת צרפה אסמכתא לתשלום דמי האחסנה למבוטחה (ראה ת/1). הנתבעים אינם טוענים כי דמי האיחסון לא שולמו בפועל למבוטח ע"י התובעת.

מקובלת עלי עמדת התובעת כי על המזיק לצפות גם מקום בו הניזוק הספציפי, בשל תנאים כאלה ואחרים, יישא בתשלומי נזק שונים או גבוהים יותר מהמקובל, בשל נסיבותיו הספציפיות. יש לבחון כל מקרה בנסיבותיו ואף לבחון את סבירות ההוצאות שהוציא הניזוק.