תא"מ 19485-05-15 ש. שלמה רכב בע"מ נ' ברוורמן

בפניי תביעה נזיקית בסך 5,792 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת עקב תאונת דרכים שאירה בינו לבין רכב הנתבע (להלן: אופנוע) ביום 12/9/2013 ברחוב נחלת בנימין.

התובעת טענה כי עת היה רכבה בעמידה, הגיח רכב הנתבע ופגע בו. עדת התביעה, גב' מירב כהן, העידה כי רכבה היה בעמידה מלאה עת נפגע על ידי אופנוע הנתבע. העדה מסרה כי לא ראתה את התרחשות התאונה כי הלכה למסור למישהו דברים. מוסיפה העדה כי רכבים אחרים עברו גם כשרכבה עמד שם.

הנתבע טוען כי רכב התובעת עמד באדום לבן, מה שחייב רכבים אחרים לעבור נתיב ולעקוף אותו. גם הוא ביצע פעולה זו, אך תוך כדי הרגלית של האופנוע התנגשה ברכב התובעת וכתוצאה נתלש הטמבון הקדמי. הנתבע העיד בפניי כי עצר את האופנוע והלך לראות את הרכב כשעדה עדיין לא הייתה במקום, הוא החזיר את הטמבון וכשהגיעה הם החליפו פרטים. התובע חולק על הקשר בין הנזקים שהשמאי רשם בדוחו לבין הנזקים שנגרמו באירוע התאונה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות שהובא בפניי, ולאחר ששמעתי את העדים, נחה הדעת לקבל את התביעה בחלקה.

הנתבע אינו חולק על עצם התרחשות התאונה, אלא הוא בהגינותו מודה שהוא פגע ברכב עומד כשהיה באמצע ביצוע עקיפה. אולם הנתבע חולק על הנזקים שפורטו בדו"ח השמאי לבין הנזקים שנגרמו מאירוע התאונה.

טענתו זו של הנתבע איננה מתקבלת מאחר ולא גובתה בדו"ח מומחה תאונות. הנתבע אינו מומחה ולכן אינו יכול לסתור את דו"ח השמאי על פי עדות סברה שלו. טענתו הינה טענה ערטילאית ודינה לא להתקבל.

אומנם מקום עמידתו של רכב התובעת הינו במקום אסור, אך מעדותה של עדת התביעה ומעדותו של הנתבע עלה כי רכבים אחרים ויותר גדולים עברו בלי להיפגע. כך שמה שניתן להסיק כי האופנוע נדחף בין שני הרכבים, מסקנה זו מסתמכת על השרטוט שצירף הנתבע בעצמו שבו מראה כי האופנוע נמצא בנקודה בין רכב התובעת לבין עוד רכב שעוף את רכב התובעת.