תא"מ 19330-05-14 לתחבורה בישראל בע"מ נ' ניסים ואח'

בפני תביעת נזקי רכוש לרכב.

התביעה הינה תביעה לפיצוי של חברת אגד אשר לטענתה הנתבע מס' 1 פגע ברכבה והסב לה את הנזק הנתבע.

על פי סעיף 6 לכתב התביעה מפורטות הנסיבות של הארוע כדלקמן:

"ביום 18.7.12 בשעה 12:45 לערך או בסמוך לכך נהג מר צחי אלבז באוטובוס מ.ר. 8783701. התאונה ארעה כאשר נהג הרכב הפוגע התפרץ לנתיב נסיעתו של נהג האוטובוס, התעלם מתמרור האט ותן זכות קדימה אשר היה במקום ופגע באוטובוס בחלקו האחורי ימני".

הנתבעים מצידם הכחישו את טענות התובעת וציינו בסעיף 7 לכתב ההגנה כדלקמן:

"ביום 18.7.12 ברחוב ההסתדרות בקרית ים, עת ניסה רכב הנתבעים להשתלב בנתיב נסיעה ולצאת מתחנת שירות כדין, רכב התובעת אשר נסע במהירות סטה אל נתיב רכב הנתבעים, פגע בו בצידו השמאלי".

במעמד הישיבה מיום 12.2.15 הודיעו הצדדים על הסכמתם למתן פסק דין לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט והגישו את טופסי ההודעה על התאונה. שני הנהגים המעורבים העידו בקצרה.

נהג האוטובוס מר צחי אלבז ציין כי יש סרטון התומך בעמדתו וגם עד ואולם צילומים שכאלה לא הוגשו משום שלא נאמר לו שצריך אותם. לטענתו לא נסע מהר והנתבע מס' 1 לא ציית לתמרור האט ותן זכות קדימה ופגע בו בחלקו האחורי של האוטובוס. לטענתו האוטובוס הספיק לעבור חלק רב כשהוא פגע בו.

הנתבע מס' 1 טען לעומת זאת כי נהג האוטובוס לא ראה אותו והגיע במהירות חזקה מאוד. הוא זה שפגע בו בצד שמאל והעיף לו את הפנס. הנזק שלו היה בדלת ויש לו שריטה גדולה בצד שמאל. על פי עדותו:

" לא יכול להיות שיצאתי בלי לשים לב ואני פגעתי בו אם הנזק באוטובוס הוא באמצע אני אומר שהוא שפשף אותי לכל האורך שלי. אני לא תבעתי את חברת הבטוח. הנזק שלי היה סך של 1,100 ₪. אני תיקנתי לבד".

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי במסמכים להלן פסיקתי:

מדובר בגרסה מול גרסה, לא הובאו עדים שהיו במקום.