תא"מ 19263-12-15 איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' צימרמן

מדובר בתביעה כספית על סך 5,920 ₪ בגין נזק רכוש שנגרם לרכב התובע 2 עקב תאונה מיום 24/3/15.

התביעה מורכבת מדרישת התובעת 1 להחזר עלויות בהן נשאה כלפי מבוטחה, הוא התובע 2 בסך של 4,630 ₪ וכן מדרישת התובע 2 לפיצוי בגין נזקיו עקב הצורך לשאת בהשתתפות עצמית ועגמת נפש בסך 1,290 ₪.

התובעים טוענים כי ביום 24/3/15 נהג התובע 2 בכניסה לתחנת רענון על כביש 6 לכיוון דרום, התובע 2 נהג באזור המיועד לחניית כלי רכב, עת הנתבע אשר חנה באזור אסור לחניה (סימון אדום לבן), יצא מהחניה ופגע בדלת שמאל אחורית של רכב התובע 2.

התובעים מצרפים את טופס ההודעה על התאונה שמולא על ידי התובע 2 ביום 29/3/15 (סומן ת/1), את חוות דעת השמאי אשר בדק את הרכב ביום29/3/15, את חשבונית התיקון של הרכב במוסך וכן תמונות מהפגיעה אשר צורפו לחוות דעת השמאי.

הנתבע מכחיש את נסיבות התרחשות התאונה וטוען כי התאונה אמנם התרחשה כאשר יצא מחניה באזור תחנת הרענון, אך התובע 2 הוא שסטה מנתיב נסיעתו וכתוצאה מכך נגרמה הפגיעה.

הנתבע חולק גם על היקף הנזק הנטען וסבור כי הוא מוגזם ביחס לטיב הפגיעה והעובדה שרכב התובע 2 היה ממילא שרוט וחבוט.

במסגרת הדיון נשמעה עדותם של שני הנהגים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את עדויות הנהגים אני סבורה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

התביעה מבוססת כדבעי על גרסת התובע 2 בנוגע לנסיבות התרחשות התאונה.

גרסה זו מתועדת בצורה ברורה בטופס ההודעה על התאונה אותו מילא התובע סמוך לאחר התאונה וכן נתמכת בתמונות שתועדו על ידי השמאי לעניין הנזק שנגרם לרכב ובעדות התובע 2, שלא נסתרה.

גרסת התובע 2 נתמכת ,במובן מסוים, גם בגרסתו של הנתבע עצמו אשר הודה כי היה נכון לשאת בעלות הנזק שנגרם לתובע 2 אילו דובר על מחיר סביר, אולם כאשר הביא בפניו התובע 2 את העלות בהתאם להערכת השמאי, סבר כי מדובר בסכום מופרז וסירב לשלמו.

אמנם, נתתי דעתי לטענת הנתבע לפיה נכונותו לשלם נבעה מהרצון שלא להטריח את בית המשפט ולמנוע בזבוז זמן הכרוך בניהול הליך, אולם, אין בידי לקבל טעון זה, המתווסף למכלול השיקולים בגינם יש לקבל את התביעה.