תא"מ 19257-07-14 קשר רנטאקר בע"מ נ' דוראני

בפני תביעה נזיקית ע"ס 7,485 ₪, בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת ביום 27.03.2014. רכב התובעת מ.ר 82-025-78, נסע מאחורי רכב הנתבע מ.ר 48-253-06 ברחוב דו מסלולי, כאשר לפתע נפגע רכב התובעת מלוח עץ שהתעופף אל כיוון רכבה ופגע בו.

טענות התובעת

התובעת טוענת כי רכב התובעת נסע מאחורי רכב הנתבע במהירות של 80 קמ"ש, בנתיב האמצעי, במרחק סביר, כאשר לפתע נפל לוח עץ מגגון רכב הנתבע, פגע ברכב התובעת וגרם לו נזקים. עד התובעת, מר אייל שמעון, מוסר בעדותו בפני כי הוא נסע בכביש 1 כאשר לפניו היה רכב מסוג רנו, עם גגון שעליו היה מונח פלטת עץ שהייתה עטופה בלבד, לפי דבריו הרחוב היה ריק מכלי רכב אחרים, הנתבע נסע ברכב שגם בתוכו מלא בדברים. באמצע הנסיעה פלטת העץ נפלה לכיוון שלו, למרות ניסיונו לסטות כדי לא להיפגע ממנה, אך בסוף פגעה בו בצד הקדמי של הרכב. ישבו בו שלושה אנשים, הנהג, אחד ליד הנהג ועוד אחד אחר ישב במושב האחורי, כשהוא צפר להם ואותת להם כדי לעצור, הם סימנו לו להמשיך בנסיעה, הוא האט, צילם את הרכב בלבד תוך כדי נסיעה מאחר ורכב הנתבע לא עצר, הוא אף לא צילם את לוח העץ כי נאלץ להמשיך בנסיעתו.

טענות הנתבע

הנתבע טוען כי כלל לא היה מעורב באירוע התאונה, וכי לא הרים שום משא על הגגון, לרבות לוח עץ. הנתבע מוסר בעדותו כי ישבו הוא, אמו ואחיו ברכב, כשהם נסעו בצד ימין של הרחוב בעל שני מסלולים, הם היו בדרכם לבית עלמין, ולנתבע לא היה שום משטח על הגגון. הגגון ברכב הנתבע משמש לכיסא גלגלים של אחיו, מאז שנפטר אחיו הגגון משומש לצורך העברת כיסאות ושולחנות כאשר רוצים לעשות אירוע משפחתי. אך הוא טוען שהוא ראה רכב טנדר בצבע לבן עוקף אותו שהיה לו משטחים, כאשר הוא פתוח בצדדים, והיו לו קרשים נוספים בתוך הרכב, אך לא זכור לו אם נפלו מהטנדר איזשהם קרשים.

הנתבע מכחיש בכל תוקף כי התובע צפר לו, וכי הוא ייעצר אם היה מבחין בו צופר לו ומאותת לו כדי לעצור.

עדת ההגנה, אסתר צורני, אמו של הנתבע מוסרת בעדותה כי היו בדרכם להלוויה של אביה, מוסרת שהיא גם ראתה את הטנדר הלבן עובר כאשר יש עליו לוחות עץ, ואף הזהירה את בנה שלו ייפגעו ממנו. היא אף מכחישה את עדות עד התביעה, שלפיה הוא אותת להם כגדי לעצור. העדה בעדותה מסרה כי הגגון לא משומש כדי להעביר שולחנות וכיסאות, ובכלל לא עושים את זה, למעט ביום שלפני ההופעה בבית משפט זה השתמשו בגגון לצורך העברת שולחנות לבית הכנסת.

העדה קיבלה אירוע מוחי, מאז אינה יציבה בהליכה, הרופאה המליצה לה ללכת עם מקל על מנת להקנות לה יציבות, היא הגיעה עם המקל לבית המשפט, לציין שמקל זה היה לבנה המת, והמשיכה להשתמש בו לפי ההמלצות הרפואיות. לעומתה הנתב מסר בעדותו שמקל זה הוא של אחיו המת בלבד, והביא אותו לבית המשפט כדי להראות במה אחיו השתמש באותה תקופה, וכדי להוכיח שלא היה על גגון רכבו שום מטען.