תא"מ 19218-09-15 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' עאסי ואח'

התביעה שבפני הינה תביעה של חברת הביטוח ומבוטחה בגין כספים ששילמה חברת הביטוח וסכומים בהם נשא התובע 2 (להלן : "התובע") לפי פוליסת הביטוח בגין נזקים לרכב התובע 2 שנגרמו בתאונה מיום 3/12/14.

טענות הצדדים

1. לטענת התובעים בכתב התביעה, ביום התאונה בעת שהתובע – המבוטח נסע בפקק תנועה בכביש 89, לפתע רכב הנתבעת 1 (להלן : "הנהגת") אשר לא שמר מרחק התנגש ברכב התובע מאחור ומעוצמת הפגיעה נהדף התובע לרכב שלפניו.

2. הנתבעות בכתב ההגנה מטעמן טוענות כי תוך כדי נסיעה איטית ביותר עקב פקק תנועה בכביש, הגיח לפתח במהירות רכב צד ג מ.ר. 5133246, פגע ברכב הנהגת והדפה אל עבר רכב התובע.

3. ביום 4/7/16 התקיים דיון בפני במהלכו העידו הנהגים – התובע מס' 2 והנתבעת מס' 1 ובסיום, הישיבה סיכמו ב"כ הצדדים טענותיהם בעל פה.

4. התובעים טענו בסיכומיהם כי עדות הנהגת אינה הגיונית בעליל שכן לטענתה היתה בעצירה מוחלטת במרחק של מטר וחצי – 2 מ' מרכב התובעים, קיבלה לטענתה מכה מהרכב האחרון וכך רכבה נהדף אל רכב התובעים אשר פגע ברכב שלפניו וכל זאת במרחק של 1.5 – 2 מטר. גרסה זו, לטענת התובעים, אינה מתקבלת על הדעת ואינה תואמת לנזקים אשר נגרמו לרכבים במיוחד לרכב התובע אשר נגרם לו נזק של כ- 25,000 ₪ והוכרז כאובדן מוחלט. בנוסף טענו כי יש לדחות טענה שהינה בבחינת שינוי חזית לפיה בעוד בהודעה לחברת הביטוח טענה כי צד ג' הדפה לרכב התובעים שנהדף לרכב שלפניו בעוד בעדותה טענה כי לא ראתה מה היה לפני רכב התובעים וניסתה להתחמק מהאחריות לנזק במוקד הקדמי.

5. התובעים טענו כי האחראי הבלעדי לקרות התאונה הינה הנתבעת 1 וכי התובע העיד שהרגיש מכה אחת חזקה מאחור בפגיעת רכב הנתבעים אך שמע שתי חבטות, חבטה אחת שהייתה בין רכב התובעים והנתבעים ועוד חבטה שהייתה בין הנתבעים לבין צד ג' ואולם לא העיד שהרגיש שתי מכות. כן הפנו לעדותו של התובע שהעיד שאין כל פרופורציה בין המכה החזקה ששמע בהתחלה לבין המכה השנייה ששמע, דבר התואם לדוח הפעולה שצורף לתיק בית המשפט שם השוטר מתאר את הנזקים וכותב לגבי הנזק לרכב הנתבעים שנגרם עיקום קל מקדימה לרכב הנתבעים ונזק גדול יותר מאחור. לפיכך, על הנתבעים לפצות את התובעים במלוא הנזקים במוקד הקדמי והאחורי ומשלא הוגשה הודעת צד ג' נגד הנהג ברכב האחרון על ידי הנתבעים אין להם אלא להלין על עצמם.

6. הנתבעות טענו בסיכומיהן כי התובע 2 שהינו עו"ד היה מחוייב לזמן לעדות את הנהג צד ג מאחר והיה ידוע לו על מעורבות צד ג בתאונה, כי בניגוד לדברי התובעים, מדובר בעד שיש לו אינטרס בתיק, כי הוא כתובע לא ביצע את עבודת התביעה כראוי וכי מאחר והתובע טען כי שמע 2 מכות, אזי הוכיח את טענת הנתבעים. כן נטען כי קיימת סתירה בין טופס ההודעה של התובע בה כתב שהיה בנסיעה עם עצירות לבין עדותו לפיה במועד הפגיעה היה בעצירה. הנתבעות טענו כי חוו"ד השמאי שנערכה לרכב הנהגת מוכיחה כי הנזק במוקד האחורי גבוה פי 2 מהנזק במוקד הקדמי וכי גם כך בחלק הקדמי חלקים יקרים יותר. הנתבעות טענו כי הואיל ושמע התובע 2 מכות, הרי שהרכב האחרון גרם להחמרת הנזק ולכן יש לדחות את התביעה כי לא הוצגה תשתית ראייתית מספקת.

   דיון