תא"מ 19193-04-15 אלדן תחבורה בע"מ נ' ארנון שיווק דלקים ושמנים בע"מ ואח'

בפני בקשה להעברת תובענה אזרחית (תא"מ עס' 6615 ₪ בגין תאונת דרכים) מבימ"ש השלום באשדוד- שם הוגשה, לבימ"ש השלום באילת.

החלטה זו ניתנת ע"פ סמכות מואצלת לפי סע 53 לחוק בתי המשפט התשמ"ד- 1984.

המבקשים- הנתבעים, טוענים , בין היתר, כי מירב הזיקות ומאזן הנוחות מצדיקים העברת ההליך לבימ"ש באילת. בתוך כך הופניתי לכך שמקום הארוע, מקום מגורי הנתבעים ומקום מושבם של עדים רלונטיים הנו באילת.

המשיבה- התובעת מתנגדת להעברת ההליך לבימ"ש אילת בהדגישה, בין היתר, את זכותה הבסיסית כתובעת לבחור באיזה מבין בתי המשפט במחוז תוגש תביעתה. כן נטען כי הגשת הבקשה נועדה להפעיל לחץ מיותר על המשיבה מקום בו על המבקשים לשאת בנזקיה מתאונה, תוך ניצול לרעה של הליכי משפט.

שקלתי טענות הצדדים ומבלי להתעלם מזכותה הדיונית הבסיסית כבדת המשקל של המשיבה- התובעת, לבחור באיזה מבין בתי המשפט במחוז להגיש תביעתה, שוכנעתי בנסיבות שבפני כי יש להעתר לבקשה (ראו למשל בהתאמה ע"א (מחוזי נצרת) 1284-01-11 סאלם סוכנות ב.מ.וו בע"מ נ. פארס- 12/1/2011).

לפי שמירב הזיקות נתונות לעיר אילת, כטענת המבקשים, הרי שבמכלול השקולים ובשים לב למרחק הפיזי של בית המשפט באילת מיתר בתי המשפט במחוז, יש להעדיף במקרה זה את נמוקי המבקשים .(ראו גם בש"א 5566/13 כב' הנשיא גרוניס כתארו אז, מד"י –משרד הפנים נ. עזבון המנוח תראבין והיב ז"ל 29/9/2013).

יאמר כי החלטה זו היתה עשויה להשתנות לו עסקינן בבקשה להעברה בין בתי משפט במחוז שאינם כה מרוחקים גאוגרפית זה מזה.

על כן הנני מורה על העברת ההליך מבית משפט השלום באשדוד לבית משפט השלום באילת.

שאלת ההוצאות תידון, ככל שידרש, במסגרת ההכרעה בתובענה גופא.