לימון גני אירועים בע"מ ואח' נ' ק' ואח'

בפניי תביעה ותביעה שכנגד. למען הנוחות יכונו הצדדים כמעמדם בתביעה העיקרית.

1.הנתבעים ערכו את אירוע חתונתם בגן האירועים של התובעת. לאחר האירוע נותרה מחלוקת בין הצדדים לגבי מספר המנות שעל הנתבעים לשלם לתובעת. זאת ועוד, הנתבעים טוענים שהתובעת הפרה התחייבותה לספק לאורחיהם מנת בשר של 'נתח אנטריקוט' כפי שהוצגה להם ב'ארוחת הטעימות'. עוד העלו הנתבעים טענות קיזוז מאחר שלא הובא להם אוכל ל'חדר חתן-כלה' כפי שהובטח ונדרש מהם תשלום בכפל עבור תשר למלצרים.

על-פי הוראת תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, משמדובר בתובענה בהליך של סדר דין מהיר, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות

מספר המנות שעל הנתבעים לשלם לתובעת:

2.אין מחלוקת בין הצדדים שהנתבעים התחייבו תחילה כלפי התובעת לשלם עבור האירוע סכום שלא יפחת מעלות מחושבת של 300 מנות (300 * 200 ₪ למנה = 60,000 ₪). עיון בהסכם ההתקשרות שבין הצדדים, שתנאיו לא הוכחשו על-ידי מי מהצדדים, מעלה שעל-פי תנאי ההסכם התחייבה התובעת ל'מנות רזרבה' בשיעור של 15% (נספח א' לכתב התביעה).

בהתאם להודעת דואר אלקטרוני ששלח הנתבע למר עודד יקיר, מפיק האירוע מטעם התובעת (נספח י' לתצהירי התובעת. נספח ד' לכתב התביעה) יום קודם לאירוע בשעת ערב מאוחרת, הגדיל הנתבע את מינימום ההזמנה ל- 350 מנות, וזאת לאחר שמעט קודם לכן הגדיל את ההזמנה ל- 330 מנות.

בנסיבות אלה טוענת התובעת שהנתבעים התחייבו כלפיה לסכום שלא יפחת מעלות מחושבת של 350 מנות, ומששילמו עבור 300 מנות בלבד, הרי שנותרו חייבים (50 מנות* 200 ₪=) 10,000 ₪.

3.מנגד טענו הנתבעים שמפיק האירוע הודיע להם ערב האירוע, לטענתם תוך הפעלת לחץ בלתי הוגן והטעייתם, כי ככל שלא יתחייבו להזמנה מינימלית של 350 מנות לא תספק התובעת את מנות הרזרבה ולכן חששו שחלק מאורחיהם שיגיעו לאירוע לא יקבלו שירות הולם מאת התובעת.

מעבר לאמור הוסיפו כי ממילא סברו שגם ההתחייבות של 350 מנות כוללת את המוסכם לגבי 'מנות רזרבה' של 15%, כך שבסופו של דבר יידרשו לשלם עבור מנות בפועל ובכמות שלא תפחת מ- 300 מנות, תוך השלמת התשלום לפי שימוש בפועל במנות הרזרבה.

4.יש לקבל בעניין זה טענת התובעת.

'מנות רזרבה' הן התחייבות של גן האירועים לספק שירות הולם לאורחים נוספים מעבר למספר המנות הפורמלי שהוזמן. מנות הרזרבה מוגדרות על-פי רוב באחוזים מתוך מספר המנות הפורמלי שהוזמן. עבור אותן מנות רזרבה מתחייב גן האירועים לספק אותה רמת שירות מבחינת כמויות אוכל, מלצרים ותפעול המקום, כפי שהוזמן לגבי מספר המנות הפורמלי (עדותו של מר בוקובזה, מנהל התובעת, בעמ' 8, ש' 11). עבור מנות הרזרבה לא נערכים שולחנות כלל ולא מונחים לידם כסאות אלא במידת הצורך, ככל שמתברר כי הופיעו לאירוע אורחים מעבר למספר המנות הפורמלי, או אז עורכים לאותם אורחים נוספים שולחנות בהתאמה. גם זאת תוך אישור של מי מטעם עורכי האירוע, כפי שגם היה במקרה זה.

כפי שהסביר מר יקיר מפיק האירוע מטעם התובעת, מנות הרזרבה מאבדות למעשה משמעותן מקום בו בוחרים עורכי האירוע להושיב את אורחיהם על-פי הושבה שמית. הרלוונטיות של מנות הרזרבה היא במקרה של 'הושבה חופשית'.

במקרה של הושבה שמית – כך שלכל אורח מקום בשולחן שסומן מראש – עורך גן האירועים שולחנות ומקומות ישיבה עבור כל האורחים שמצויים ברשימה השמית. במקרה כזה צריכים עורכי האירוע לשלם עבור כל האורחים שהוכנסו לרשימה השמית והוכנו עבורם מקומות מבעוד מועד.

5.במקרה זה הזמינו הנתבעים מאת התובעת 350 מקומות הושבה. הנתבעים אף העבירו לתובעת סקיצה של סידור ההושבה בגן האירועים והתובעת הכינה את מקומות ההושבה לפי אותה הזמנה.

על-פי הנתונים שהובאו בפניי, הנתבעים עשו כן מאחר שלא ידעו כמה אורחים יגיעו מתוך המוזמנים ובעיקר לא ידעו להעריך כמה אורחים שהוזמנו ממקום העבודה של הנתבעת יגיעו לאירוע. תחילה אכן העריכו כי מספר האורחים שלהם באירוע יעמוד על 300 ולפיכך התחייבו להזמנה מינימלית של 300 מנות. לאחר שערכו סידורי הושבה והתובעת הבהירה להם שהיא מכינה 300 מקומות הושבה בלבד בהתאם להזמנתם, חששו הנתבעים שעלולים להגיע אורחים ממקום העבודה של הנתבעת, שלא יהיה להם מקום ישיבה מוסדר מראש. כדי להימנע מאי-נעימות החליטו להוסיף אותם מוזמנים לרשימת ההושבה ולפיכך הגדילו את מספר מקומות ההושבה המוזמנים ל- 350. התובעת ערכה עבורם מקומות ישיבה בהתאם לאותה הזמנה.

ויובהר, גם אם הסקיצה של ההושבה השמית כללה 3 שולחנות שנרשם לגביהם "ערוץ 1", אין בכך כדי לבטל העובדה שמדובר בהושבה מוסדרת מראש של 3 שולחנות שנערכים באופן מלא עבור אותם אורחים. משביקשו הנתבעים שאותם שולחנות יוכנו, עליהם לשלם עבור אותם שולחנות, גם אם לא נוצלו במלואם.