תא"מ 19083-03-15 אבו כף נ' בע"מ

בתיק זה הוגשה תביעה להחזר 22,000 ₪ במזומן שנגבו מחשבון התובע, אשר טען כי לא חתם על טופס המשיכה. בהסכמת הצדדים התקבלה חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט אשר סבר כי "קיימת זהות כמעט בכל תכונות הכתב בהשוואה בין חתימת המחלוקת לבין חלק מהדוגמאות".

לאור זאת הגיעו הצדדים להסכמה כי התובענה תידחה וכי הם יוכלו לסכם לעניין ההוצאות.

לאחר בדיקת כתבי הטענות, פרוטוקול הדיון וסיכומי הצדדים, אני נוטה להסכים כי ההוצאות אותן תובע הבנק מוצדקות.

מתברר כי התובע לא התכונן כדבעי טרם הגיש תביעתו. הוא הודה בדיון (פרו' 2/4) כי פנה לבנק באיחור לעניין המצלמות ורק בדיון יזם מינוי מומחה לכתב יד (פרו' 2/19)במקום לבדוק דבר זה קודם לכן. זאת - בניגוד לנתבעת שהגישה חוות דעת ואשר תצהיריה וחוות הדעת הגיעו אל הנתבע מבעוד מועד למרות טענתו כי לא כך היה הדבר.

טענתו של התובע כלפי הבנק בדבר משיכת הכספים הוכחה כלא נכונה. הוטל דופי בבנק על לא עוול בכפו. למרות זאת - ולמרות הסכמת הצדדים - ממשיך התובע לטעון כי מדובר בכספים שנגזלו ממנו שלא כדין, במקום להתנצל.

קיוויתי כי הצדדים יגיעו להסכמות ביניהם לעניין ההוצאות אולם לא כך קרה.

ההוצאות שהבנק דורש הינן סבירות ומגובות בקבלות וחשבוניות. הבנק מוותר על דרישת ההוצאות בסך 4,000 ₪ בגין הדיון שהתקיים בו התייצבו נציגיו ומצמצם דרישתו להוצאות שנגרמו לו בפועל. שכר הטירחה ששולם על ידו לבאי כוחו ולמומחה נמצאים בגדר הסביר אף כי מדובר בשכר טירחה גבוה בהרבה מהתעריף המומלץ.

אני לוקחת בחשבון – מנגד – את סכום התביעה ויחס ההוצאות לסכום זה, את העובדה כי הבנק יוכל להזדכות על חלק מהוצאותיו, את מצבו הבריאותי ואת גילו של התובע, וכן את העובדה כי מדובר בלקוחה של הנתבעת. כן אני לוקחת בחשבון את עיתוי החלטתי, לקראת הסליחות של חודש אלול.

על כן אני מחייבת את התובע לשלם לנתבעת 6,700 ₪ בלבד, תוך 30 יום מהיום. התובע יוכל לצאת ידי חובתו בתשלום סך זה, בצירוף הפרשי הצמדה, ב-10 תשלומים בני 670 ש"ח כל אחד, שהראשון בהם יחול בתאריך 15.10.16 והבאים כל 15 לחודש אחריו.