תא"מ 19043-04-13 טאהא נ' זראיעה

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 19.6.13 כנגד המבקש בהעדר הגנה.

המדובר בתביעה ע"ס 16,557 ש"ח שהוגשה על ידי המשיב לתשלום בגין נזקים, לכאורה, שנגרמו לרכבו בעטיה של תאונה שארעה ביום 10.12.12 בין רכבו לבין רכב שבבעלות המבקש.

המבקש טוען בבקשה זו, כי לא הוגש כתב הגנה מטעמו מאחר ולא קיבל את כתב התביעה לידיו וכי נודע לו עליו רק ביום 25.3.15 כאשר בירר הסיבה להגבלה שהוטלה על חידוש רישיון הנהיגה שלו. מבירור זה נודע למבקש, כי כתב התביעה נמסר, לכאורה, לאביו שסירב לחתום על גבי אישור המסירה, אלא שלדבריו טענה זו משוללת יסוד. המבקש צירף תצהיר מטעמו ומטעם אביו בעניין זה ונטען כי כתב התביעה לא נמסר כלל, זאת לאחר שניסה לברר עם מוסר כתב התביעה על מה מדובר, לדבריו. על יסוד האמור, טוען המבקש כי נפל פגם במסירת כתב התביעה ולפיכך יש לבטלו מחמת הצדק.

לחילופין טוען המבקש, כי יש מקום לביטול פסק הדין מכוח שיקול דעת וזאת בעיקר משום שיש לו סיכויי הגנה טובים. על פי גרסתו, התאונה ארעה באשמתו של המשיב אשר נסע במהירות ובחוסר זהירות ופגע ברכבו.

המשיב הגיש תגובתו והוא מתנגד לביטול פסק הדין. ראשית, נטען כי פסק הדין הומצא למבקש על ידי מזכירות בית המשפט כבר ביום 26.6.13 אולם בקשה זו הוגשה באיחור של כשנתיים מבלי שנתבקשה ארכה להגשתה.

שנית, טוען המשיב, כי כתב התביעה נמסר למבקש כדין ביום 25.4.13 באמצעות דואר רשום עם אישור מסירה והוא נמסר לאביו, אך משלא הוגש כתב הגנה על ידו, הוגשה הבקשה למתן פסק הדין בהעדר. עוד טוען המשיב, כי ביום 11.11.13 נמסרה האזהרה אודות פתיחת תיק ההוצל"פ לידי אביו של המבקש, גם אז הוא סירב לחתום על גבי אישור המסירה. המשיב ממשיך וטוען, כי ביום 15.1.14 הוטל עיקול על חשבון הבנק של המבקש ובמהלך חודש 09/2014 הוטלו הגבלות נוספות. לדבריו, המבקש שילם אף ביום 8.1.15 סכום של 200 ש"ח במסגרת תיק ההוצל"פ. נוכח האמור, טוען המשיב כי לא ברור כיצד טוען המבקש שלא ידע אודות כתב התביעה שהוגש נגדו.

ביחס לסיכויי ההגנה, מכחיש המשיב את טענות המבקש ביחס לנסיבות התרחשות התאונה וחוזר על גרסתו לפיה התאונה נגרמה באשמת המבקש כפי שזו תוארה בכתב התביעה.

דיון:

תחילה, אתייחס למועד שבו הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין, על פי תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 בקשה לביטול פסק דין יש להגיש תוך 30 ימים מיום שהומצא פסק הדין למבקש, כאשר בית המשפט רשאי להאריך מועד זה מטעמים מיוחדים שיירשמו.