עואלי נ' דרך ארץ הייווייז (1997) בע"מ

1.התובע הגיש תביעה זו כנגד הנתבעת בגין תאונת דרכים, שנגרמה לטענתו ביום 10.1.2015 בכביש 6 מכיוון צפון לדרום ליד עין תות, לפני ההגעה לצומת עירון שגרמה לנזק רכש לרכבו. לטענתו התאונה אירעה כתוצאה מאבן שהייתה מונחת על הכביש. התובע טען כי עת ניסה להתרחק מהאבן החליק הרכב שהיה נהוג בידי אביו כאשר ההחלטה נגרמה כתוצאה מדרך קפואה. כתוצאה מההחלקה פגע הרכב בצד ימין וגם בצד שמאל במעקה הבטיחות ולרכב נגרם נזק כבד שהוערך בשווי של 96 אחוז משוויו ולכן הוכרז כ"אובדן מוחלט" (טוטלוס).

2.לפיכך תבע התובע את שווי הרכב סך של 32,445 ₪ לפי חוות דעת שמאי. שכרו של השמאי בסך של 944 ₪ והוצאות גרירה בסך שך 830 ₪ בסך הכל 34,219 ₪. נטען בכתב התביעה כי השמאי הפחית מהסכומים הנ"ל 1,298 ₪ בגין יד שביעית וסך של 3,000 ₪ בגין שרידי הרכב. לכן התביעה הוגשה על סך של 29,921 ₪.

3.הנתבעת כפרה בכל טענות התובע הן בנסיבות האירוע והן בנוגע לאחריותה לאירוע זה. לטענתה, דין התביעה להידחות. הנתבעת הכחישה כי היה מפגע של אבן או מפגע כלשהו על הכביש וכן נטען כי אילו היה אמת בדברי התובע והייתה אבן על הכביש, היו גם כלי רכב נוספים ניזוקים, דבר שלא קרה. גם הטענה כי הכביש היה קפוא וכן היה מקום לסגור אותו איננה טענה כיוון שלטענתה, מי שמוסמך לסגור כביש היא רק משטרת ישראל. מכל מקום הנתבעת איננה אחראית למזג האוויר וככל שהיה מזג אוויר חורפי, מדובר בגדר כוח עליון.

כמו כן נטען כי אין זה טבעה של מכונית להחליק על הכביש מאליה ולכן משהחליקה ככל הנראה מדובר בא נקיטת אמצעי זהירות נאותים מצד הנהג שככל הנראה התרשל או נסע במהירות מופרזת או נסע במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך כאשר הכביש רטוב.

לטענת הנתבעת, התובע אישר שנסע ב 80-90 קמ"ש במהירות זו בתנאי מזג האוויר המוזכרים חורגים ממסגרת של מהירות סבירה בהתחשב לנסיבות הדרך והמקום כפי שתיאר התובע בעצמו. לפיכך מדובר למעשה בתובע שאיבד את השליטה כתוצאה מהירות מופרזת החליק על הכביש פגע במעקה הבטיחות מצד שמאל ולאחר מכן במעקה מצד ימין כתוצאה מכך נגרמו נזקיו. לכן נטען כי יש לדחות את התביעה.

4.הצדדים הסכימו כי יינתן פסק דין עפ"י סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 וזאת לאחר הגשת הסיכומים והמסמכים מטעם כל אחד מהם.

5.לאחר שקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שצורפו ובסיכומיהם תוך שבית המשפט מסתמך גם על תחילת שמיעת עדותו של הנהג שנסע ברכב, וסבירותה של העדות, הטענות בשאלת האחריות ווהטענה כי הכביש היה "קפוא" ושאלת אופן נהיגתו של הנהג ברכב בתנאי מזג האויר, וכן העובדה כי לתובע לא היה ביטוח מקיף והטענה כי חיפש "כיס עמוק" לתבוע וכן בשים לב לכך שהצדדים הסכימו שבית המשפט יפסוק על דרך הפשרה, על פי החומר הכתוב שלפניו, הנני פוסק לתובע את הסך של 10,500 ₪ כסכום כולל הוצאות ושכ"ט כולל מע"מ להיום.

6.אשר על כן הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 10,500 ₪

הסכום ישולם תוך 30 יום שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בשים לב להסכמה הדיונית הנני פוטר מתשלום מחצית השנייה של האגרה.