תא"מ 18513-08-14 חסון ואח' נ' קלימי ואח'

מבוא וטענות הצדדים

1.בין הצדדים נעשה הסכם שכירות מיום 01.05.13, במסגרתו תובעת 1 (להלן:"התובעת"), שכרה מהנתבע דירה הנמצאת ברחוב יבנה 16/9, כפר סבא, לשנה, מיום 01.05.13 ועד ל- 30.04.13.

2.אין מחלוקת בין הצדדים כי בינואר 2014, ארבעה חודשים טרם תום תקופת השכירות, התובעת הודיעה על עזיבתה את המושכר טרם תום תקופת השכירות החוזית. היא עזבה בפועל את המושכר והנתבע תפס בחזרה באותו מועד את החזקה במושכר. עוד אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת שילמה לנתבע את מלוא דמי השכירות, בסך 3,000₪ לחודש, בגין מלוא תקופת השכירות החוזית, כלומר גם בגין אותם ארבעה חודשים שבהם בפועל לא החזיקה במושכר.

3.במסגרת הסכם השכירות התובעת מסרה לנתבע שני שיקים לביטחון שנמשכו על ידי תובע 2 (להלן: "התובע"), האחד על סך 15,000₪ והשני על סך 2,000₪.

4.הנתבע הגיש את שני השיקים לפירעון. הבנק של התובע כיבד את השיקים, הם נפרעו בתאריכים 06.02.14 (2,000₪) ו- 14.04.14 (15,000₪) והנתבע קיבל את מלוא סכומיהם.

5.לטענת התובעים, לנתבע לא הייתה עילה להגיש את השיקים לפירעון. התובעת שילמה לנתבע את מלוא דמי השכירות ולא נותרה חייבת לנתבע דבר. לטענתה, הנתבע הוא זה אשר נותר חייב לה כספים בגין תשלומי יתר ששילמה, לטענתה, בגין חשמל ומים. התובעים תבעו בתביעתם לחייב את הנתבע לשלם את סכומי שני השיקים בסך של 17,000₪, 2,000₪ בגין תשלומי יתר ששילמה התובעת בגין חשמל ומים ו-10,000₪ בגין הוצאות ונזק לא ממוני.

6.הנתבע הגיש תביעה שכנגד על סך של 17,499₪. לטענת הנתבע, התובעת נותרה חייבת לו 2,285₪ בגין תשלומים לתאגיד המים, 1,242₪ בגין חשמל, 178₪ בגין ארנונה, 4,800₪ בגין הפסד דמי שכירות, 2,900₪ בגין תיקון נזקים במושכר והוצאות פינוי ו- 4,500₪ בגין הוצאות ונזק לא ממוני.

דיון

7.התובעת טענה כי דירת הנתבע פוצלה על ידו לשתי יחידות מגורים, את האחת השכיר לה ואת השנייה לאחר. לטענתה, חיובי חשמל, מים וארנונה היו משותפים לשתי יחידות המגורים. לטענתה, בכל הנוגע לחיובי חשמל וארנונה, היא שילמה את החיובים במלואם כלומר גם עבור יחידת המגורים השכנה שהייתה בשימושו של אחר, ובתביעתה היא תבעה לחייב את הנתבע לשלם לה 2,000₪ שהם, לטענתה, מחצית תשלומי החשמל והארנונה ששולמו על ידה.