תא"מ 18453-06-16 ביטוח חקלאי- אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' קרן

1.התובעת הגישה תביעה בסדר דין מהיר כנגד הנתבעת בטענה כי זו האחרונה יצאה מחניה בנסיעה לאחור וחדרה לנתיב נסיעת רכב התובעת ופגעה בו בחלקו השמאלי והסבה לו נזקים.

2.הנתבעת, בכתב הגנתה, טענה כי נסעה לאחור על מנת להחנות את רכבה במקום פנוי בסמוך למדרכה, תוך כדי נסיעה זהירה לאחור, ולפתע פגע ברכבה רכב התובעת אשר הגיח במהירות רבה מן הצומת הסמוך, חצה קו הפרדה רציף ונסע כנגד כיוון התנועה. לפיכך, לטענתה, התאונה אירעה באשמה הבלעדי של נהגת רכב התובעת.

3.לאחר ששמעתי את עדויות הנהגות ועיינתי בתמונות הנזק ובתמונות המקום בו התרחשה התאונה, מצאתי להורות על דחיית התביעה כנגד הנתבעת, וזאת, לאחר שהתרשמתי מעדותה האמינה והמהימנה של הנתבעת, שעלתה במהימנותה על זו של עדת התובעת. מהימנות זו ניכרה בטענת הנתבעת כי נהגת רכב התובעת אכן נהגה בצורה חסרת זהירות ורשלנית אשר הביאה באשמה הבלעדי לתאונה ולפגיעות ברכבי הצדדים. אמנם, בהתאם לדין, מוטלת על נהג הנוסע לאחור חובת זהירות בעת הנסיעה לאחור. אולם, נראה כי הנתבעת אכן הסיעה רכבה לאחור בזהירות וכדין מבלי שזו היתה יכולה לצפות או להבחין ברכב התובעת, המגיח מלפנים ולא מאחור, ומן הנתיב הנגדי, תוך חציית שני הנתיבים בניגוד לכיוון התנועה. לא זו בלבד, אלא שנראה כי זו אכן חצתה אף קו הפרדה רציף לצורך מעבר לנתיב הנגדי ועל אף שהיה בדרכה במפר שהצריך את האטת המהירות, ושאילו היתה פועלת בזהירות לא היתה היא חוצה את הנתיב הנגדי בזווית אלכסונית וחדה אלא מבצעת פניית פרסה כראוי לצורך חנייה בנתיב הנגדי לכיוון נסיעתה.

4.לאור האמור לעיל, לא מצאתי כי נפל כל פגם באופן נהיגת הנתבעת וכי זו לא התרשלה באופן נסיעתה לאחור בקו ישר. מנגד מצאתי לקבוע כי אשמה של נהגת רכב התובעת הינו אשם מכריע אשר גרם לתאונה ולנזק לרכבה שלה ולרכב הנתבעת, ולפיכך דין התביעה להידחות.

5.התובעת תשא בהוצאות הנתבעת בסך של 500 ₪.

ניתן היום, ב' אייר תשע"ז, 28 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.