תא"מ 18427-04-14 אנהאר ואח' נ' דכוור ואח'

בבקשת הנתבעים להורות על המצאת מסמכי תיק המשטרה

עסקינן בתביעות הדדיות לפיצוי כספי עקב נזקי רכוש שנגרמו לשני רכבים בגין תאונה מיום 15.6.13.

בדיון מיום 16.4.15 טענו הנתבעים כי לראשונה התברר להם דבר קיומו של תיק משטרה בנוגע לתאונה אשר במסגרתו נגבו הודעות, נערך דו"ח בוחן והוגש כתב אישום נגד התובעת בבית המשפט לתעבורה.

בהסכמת הצדדים הוחלט כי ב"כ התובעת ימציא לבית המשפט ולצד שכנגד העתק תיק המשטרה שהתנהל בעניין התאונה, לרבות הודעות שנגבו, כתב אישום שהוגש ודו"ח הבוחן וזאת תוך 7 ימים.

ביום 21.4.15 המציאה התובעת לתיק בית המשפט את כתב האישום שהוגש ופרוטוקולים מן הדיונים שהתנהלו באישום כנגד התובעת בלבד. בהמשך, הציגה התובעת את החלטת בית משפט לתעבורה מיום 13.5.15 לפיה כתב האישום בוטל.

בהתאם, הגישה התובעת סיכומיה ביום 7.6.15.

כעת, הנתבעים טוענים כי לא הועברו אליהם המסמכים שנדרשו על פי ההחלטה האמורה.

הנתבעים הגישו את הבקשה ביום 11.6.15.

התובעת טוענת מנגד, כי כל המסמכים אשר נדרשו בהחלטה הועברו לב"כ הנתבעים ולבית המשפט.

אין חולק כי במסגרת המסמכים שהועברו לבית המשפט מאת התובעת לא נמצאות ההודעות שנגבו על ידי המשטרה ואף לא דו"ח הבוחן. עם זאת, במסגרת הפרוטוקולים שהוגשו מהדיונים בתיק תעבורה נ"ב 218-09-13 עולה כי כל העדים הרלבנטיים נחקרו והודעותיהם נמסרו כחלק מהראיות בתיק. מאחר ומדובר במסמכים שהוצגו על ידי התובעת כבר ביום 21.4.15, לא ברור מדוע המתינו הנתבעים עם בקשתם עד ליום 11.6.15.

עם זאת, מאחר והתובעת אמנם לא עמדה בהחלטה להציג את כל החומר מתיק המשטרה ובטיעוניה לא נמצא כל הסבר לסיבת המחדל, אאפשר לנתבעים שהות קצרה ואחרונה לאיתור והצגת החומר, ככל שרצונם בכך. מיותר להזכיר בנסיבות אלה קיומו של הכלל הראייתי לפיו חומר שניתן היה להציג על ידי צד מסוים ולא הוצג על ידו ייזקף, על פי כללי הראיות, לחובת אותו צד.

יש לאפשר לנתבעים שהות נוספת ואחרונה לאתר ולהציג כל חומר הנחוץ להם עד ליום 15.7.15.