תא"מ 18344-03-13, 20025-11-12 בית רח לילינבלום 17 ת"א בע"מ נ' גאל-דין פרוייקטים בע"מ ואח', תא"מ 19412-11-12 בית רח לילינבלום 17 ת"א בע"מ נ' יפרח

בפני תביעה לתשלום חוב בטענה להפרת חוזה שכירות.

הנתבעת 1 שכרה נכס מהתובעת והנתבעים 2 – 4 ערבו להתחייבויותיה. לימים, הסכימו התובעת והנתבע 2 (מנהל נתבעת 1) על הארכת תקופת השכירות מעבר לתקופה שנקבעה בחוזה השכירות, אך בעשותם כן לא החתימו את נתבעים 3 ו- 4 על הסכמתם להארכת הערבות.

לטענת התובעת, בתום השכירות הותירה הנתבעת 1 חובות גדולים בגין אי תשלום דמי שכירות, נזקים ומסי ארנונה שלכן על הנתבעים לפרוע חובות אלו.

לאחר שהנתבעים 1 ו- 2 לא הגישו סיכומים, התברר שבמוקד המחלוקות עומדת השאלה אם הסכימו הנתבעים 3 ו- 4 מראש לערוב לחובות נתבעת 1 גם בהארכת תקופת השכירות.

העובדות

1. התובעת הינה חברה פרטית, אשר במועדים הרלוונטיים לתביעה זו הייתה הבעלים של נכס ברח' לילינבלום 17 בתל אביב (להלן: "הנכס"). הנתבעת 1, הינה חברה פרטית אשר במסגרת פעילותה עסקה בהפעלת "פאב". הנתבע 2 הינו המנהל ובעל המניות היחיד של הנתבעת 1.

2. ביום 19.12.06 נכרת חוזה שכירות (להלן: "חוזה השכירות") שלפיו שכרה הנתבעת 1 מהתובעת את הנכס, וזאת לצורך הפעלת "פאב" בשם "מישמיש" (להלן: "העסק"). בחוזה השכירות נקבע, בין היתר, כי תקופת השכירות תמשך שנה, מיום 1.1.07 ועד 31.12.07, כאשר לנתבעת 1 אופציה להארכת תקופת השכירות ל- 3 תקופות נוספות בנות 12 חדש כל אחת, דהיינו עד לסוף 2010. עוד נקבע בחוזה השכירות כי דמי השכירות יועמדו על 2,600$ + מע"מ לשנה הראשונה, ולדמי השכירות יתווספו 3% בכל שנה בתקופות האופציה.

   הן הנתבע 2 והן הנתבעים 3 ו- 4 חתמו על כתב ערבות ושטרי חוב שלפיהם ערבו כלפי התובעת לכל התחייבויות הנתבעת 1 בחוזה השכירות.

3. הנתבעת 1 קבלה את החזקה בנכס והפעילה את העסק במשך מספר שנים, כאשר בתום שנת השכירות הראשונה ממשה את האופציה שניתנה לה והאריכה את תקופת השכירות עד לסוף 2010.

4. ביום 20.12.10 נכרת בין התובעת לבין הנתבעת 1 הסכם הארכה (להלן: "הסכם ההארכה") שלפיו נקבע שתקופת השכירות תוארך ב- 18 חדשים נוספים, מיום 1.1.11 ועד 30.6.12. בהסכם ההארכה גם נקבע שדמי השכירות יועמדו על סך של 10,500 ₪ לחדש + מע"מ. בסמוך למועד זה גם נכרת נספח לחוזה השכירות (להלן: "הנספח") ובו נקבע שלנתבעת 1 זכות להפסיק את השכירות בכל עת בהתראה בכתב של 75 יום מראש. על הסכם ההארכה ועל הנספח חתם נתבע 2 בשם נתבעת 1. נתבעים 3 ו- 4 אינם צד להסכם ההארכה ולנספח ולא חתמו עליהם.

5. במהלך 2011 התברר שהנתבעת 1 לא עומדת בהתחייבויותיה לפי חוזה השכירות. שיק שיועד לתשלום דמי השכירות סורב בשל הוראת ביטול וכך גם סורבו שיקים נוספים שמשכה נתבעת 1. ביום 19.2.12 שלחה התובעת לנתבעת 1 מכתב התראה ובהמשך אף הודיעה על חילוט פקדון שהפקידה נתבעת 1 בסך של 34,220 ₪. צעדים אלו לא הביאו ליישוב המחלוקות ובתום תקופת השכירות שנקבעה בהסכם ההארכה, 30.6.12, תפסה התובעת את החזקה בנכס.

6. לאחר תפיסת החזקה בנכס שלחה התובעת מכתבי התראה נוספים ובהם טענות לחובות בגין דמי השכירות, נזקים לנכס, מסי ארנונה ועוד. גם מכתבים אלו לא הובילו ליישוב המחלוקות. התובעת חילטה פקדון שהופקד מראש כבטוחה, בסך של 34,220 ₪, וכיוון שבמסגרת הבטוחות שנמסרו לה נכללו שטרי חוב, הגישה התובעת ללשכת ההוצאה לפועל שטר חוב לביצוע, ובהמשך גם הוגשה תביעה זו.