תא"מ 18067-01-16 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פרפרה ואח'

1.לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בשל נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 20.05.2015, בין כלי רכב, מ"ר 80-500-76 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 66-600-23 שבעת התאונה היה בבעלות הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין האחריות לקרות התאונה ולעניין היקף הנזק הנטען.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחות אותה או לקבלה באופן חלקי.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לרבות תמונות הנזק לרכב הנתבעים שהוגשו לתיק לאחר הדיון, ולאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה, נסיבות התרחשותה ולמוקדי הנזק, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית באופן שנהג רכב הנתבעים יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 60% ואילו נהגת רכב התובעת תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 40%.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי.

5.1.שוכנעתי כי דלת רכב הנתבעים נפתחה כאשר רכב התובעת היה בסמוך לרכב הנתבעים, מתוך סברה מוטעית של נהג רכב הנתבעים כי פתיחת הדלת לא תפריע לתנועת הרכבים משמאלו ולא תשבשה, בעוד שמעיון מעמיק בתמונות זירת התאונה, אני סבור כי מדובר בכביש צר ממילא ושפתיחת דלת של רכב חונה יכולה גם יכולה להפריע משמעותית לתנועת הרכבים שמשמאל.

5.2.סבורני, כי נהג רכב הנתבעים נהג בשוויון נפש גמור בעת פתיחתו את דלת הנהג ומבלי לנקוט במשנה זהירות. זאת, אני למד מעצם גרסתו, לפיה הבחין ברכב התובעת עוד לפני התאונה, אלא שפתיחת דלת לטעמו אינה מהווה בעיה של מעבר, הגם שתמונות הכביש וזירת התאונה מלמדות אחרת.