תא"מ 18029-07-11 דור-אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ/ נ' גרשון ואח'

בפני תביעה כספית שעניינה נזקי רכוש.

לטענת התובעת, ביום 16.7.08 משאית קונוורט מ"ר 7439815 (להלן: המשאית) הרשומה ע"ש הנתבע 1 ומבוטחת ע"י הנתבעת 2 (להלן: המבטחת) פגעה בעמוד פרסום ותאורה הנמצא בכניסה לתחנת הדלק דור אלון בגני חוגה (להלן: התחנה).

הנתבעים חולקים על כך שהמשאית היא שפגעה בעמוד הפרסום הנ"ל, וטוענים כי לנהג באותו ערב, מר אורי סדית (להלן: הנהג) לא זכור כל אירוע כזה, הגם שתדלק את המשאית באותו ערב בתחנה. הנתבעים טוענים כי התובעת לא הרימה את נטל הראיה וכי הפניה למבטחת נעשתה רק שנתיים לאחר המקרה כך שנגרם לה נזק ראייתי.

התובעת הציגה מספר ראיות, אשר בהשתלבן והצטברן זו לזו, מרימים לדעתי את נטל הראיה כי המשאית היא אכן זו שפגעה בעמוד הפרסום, תוך תמרון בנסיעה לאחור, וגרמה לו את הנזק הנראה בתצלומים ובחוו"ד השמאי, וזאת מבלי שהנהג הרגיש בכך.

המתדלק שעבד בתחנה באותו ערב, שלו בורכו, העיד כי בהיותו במחסן במתחם התחנה במסגרת עבודתו, שמע רעש חזק של התנגשות, ומיד יצא החוצה כדי לראות מה קרה. הוא ראה משאית היוצאת מהתחנה, ואת העמוד הפגוע. לדבריו, זה היה הרכב היחיד שהיה בתחנה באותה עת. הוא התקשר מיידית למנהלת התחנה ועדכן אותה על שהתרחש, וכן מסר לה את הפרטים בהם הבחין באותו רגע. העד לא זכר מה היו הפרטים שמסר, זאת נוכח העובדה שהעיד כ-6 שנים לאחר האירוע, אך העיד כי לא הספיק לקחת את פרטי המשאית והנהג שכן כבר יצאה מהתחנה.

מעדותה של מנהלת התחנה, רונית שמואל, עולה כי כאשר התקשר אליה המתדלק שלו בסביבות השעה 20:45, הוא נשמע נסער, ומסר לה ששמע בום, יצא מהמחסן וראה משאית גדולה נוסעת ואת עמוד הפרסום עקום. המנהלת בדקה את סרט מצלמות האבטחה בתחנה, וראתה כי באותו זמן שהמאבטח התייחס אליו נראית המשאית כשהיא עומדת ומתדלקת בצמוד למשאבות הדלק, ולאחר מכן נוסעת אחורה. המנהלת הסבירה כי נסיעת הרוורס היתה חיונית כדי לתמרן באופן שיאפשר למשאית להמשיך קדימה ולבצע את הפניה בנתיב הממשיך לכיוון היציאה, מאחר שהנתיב הינו צר והפניה חדה.

הסרטון הוצג ואכן נראים בו הדברים הנ"ל. בסרטון רואים את השעות בהן נמצאה המשאית בתחנה, והן בין 20:24 ל-20:54.

המנהלת בדקה גם את פלט התדלוקים בתחנה באותו ערב, ומצאה כי המשאית שתדלקה סמוך לשעה בה התקשר אליה שלו היתה המשאית, שתדלקה בין 20:25 ל-20:31 על פי הרישום, כאשר הרכב שתדלק קודם היה בשעה 19:45 ואילו הרכב שתדלק אחר כך היה רכב פרטי שבעליו מוכר לה ותדלק בשעה 21:50. משמע, לפי פלט התדלוקים, רק המשאית היא שתדלקה בתחנה בפרק הזמן הרלוונטי למועד בו נשמע רעש ההתנגשות ע"י המתדלק, ומיד לאחריו הבחין בנזק לעמוד הפרסום והתקשר למנהלת.

שתי העדויות היו מהימנות ונתמכו בסרטון הצילום ופלט המחשב של משאבות התדלוק, שתאמו זה לזה מבחינת השעות. כמו כן, העובדה כי מדובר במשאית גדולה וארוכה מאד, שמחוברים אליה גם מנוף וגם נגרר, ואורכה הכולל לפי עדות קצין הרכב של החברה מר עופר גרשון הינו מעל 18 מטר, תומכת בסבירות שרכב באורך כזה יתקשה לתמרן לצורך הסיבוב החד בנתיב הצר של התחנה. סביר בהחלט, כי הנהג יסע אחורנית לצורך התמרון ובמהלך כך החלק האחורי של המשאית יפגע בעמוד הפרסום מבלי שהנהג, היושב בקבינה, ירגיש בכך.