תא"מ 17955-06-15 ארוגטי נ' לוי

1.עניינה של התובענה בתביעת שכר טרחה שהגיש התובע (עו"ד) כנגד הנתבע (לקוחו לשעבר) בסך 30,752 ש"ח.

2. בתיק נקבעה ישיבת הוכחות ליום 13.7.16. מועד ההוכחות נקבע בסיום ישיבה מקדמית שהתקיימה ביום 31.1.16 בה נכחו, בין היתר, הנתבע בעצמו ובא כוחו. למועד בו נקבעה ישיבת ההוכחות לא התייצב הנתבע וזאת ללא כל הודעה או בקשה מקדימה. למועד הקבוע התייצב בא כוחו של הנתבע אשר רמז לבעיות רפואיות של הנתבע וציין שלא הצליח ליצור עם הנתבע קשר לפני הדיון.

3.בנסיבות אלו ובכדי לאפשר לנתבע למצות יומו בבית המשפט חרף מחדלו הדיוני הוריתי כי "לא יאוחר מיום 26.7.16 יגיש הנתבע תצהיר ערוך כדין המפרט את סיבת אי התייצבותו כמו גם אישורים רפואיים רלוונטים ערוכים כדין ובהתאם לפקודת הראיות. היה ויוגשו אישורים מניחים את הדעת, תקבע ישיבת הוכחות נוספת ויפסקו הוצאות ישיבת היום בלבד הן עבור התובע ואשקול גם לעשות הוצאות לטובת אוצר המדינה בשים לב לאישורים הרפואיים. ככל שלא תבוא סיבה המניחה את הדעת, או אישורים רפואיים רלוונטים, אשקול מתן פס"ד על יסוד הוראות להמשך שיבואו".

4.ביום 26.7.16 לא באה כל הודעה מטעמו של הנתבע, לכן ביום 27.7.16 התראתי בהחלטה נוספת כי ככל שלא תבוא הודעה מטעם ב"כ הנתבע לפיה הוא עדיין מייצג את הנתבע – יינתן פסק דין בהעדר הגנה.

5.רק ביום 1.8.16 הוגש תצהיר מטעם הנתבע בו נטען כי הוא נאלץ לצאת באופן בהול לארצות הברית שם מתגוררת בתו בשל אירוע משפחתי חמור, להגדרתו. רק ביום 21.7.16 לכאורה (שכן לא צורפה כל אסמכתא) שב הנתבע לארץ. מהו אותו אירוע משפחתי חמור – לא הובהר ולא נדע. לתצהיר הלאקוני במיוחד לא צורפו אסמכתאות לא ביחס לאותו אירוע ולא ביחס למועדי הטיסות למשל. גם הטענה בדבר ההשפעה הקשה של אותו אירוע חמור על הנתבע נטענה בעלמא ללא כל אסמכתא או פירוט.

6. תצהירו הלאקוני, נעדר הפרטים וחסר האסמכתאות אינו מצדיק קביעת ישיבת הוכחות נוספת לזו שנקבעה ליום 13.7.16. בית המשפט שריין לישיבת ההוכחות משבצת שיפוטית יקרה, אליה נערך בית המשפט ואשר לצורכה שוריין יום הדיונים כולו (כמשתקף מיומן הדיונים), זאת על חשבון קידום של תיקים רבים נוספים. התובע, הצד שכנגד, נערך גם הוא לישיבת ההוכחות והגיע אליה מלווה על ידי בא כוחו ערוך לחקירות ולסיכומים בעל פה.

הנתבע מצדו, כאמור, בחר לעשות דין לעצמו ולא להתייצב לישיבת ההוכחות מבלי לספק כל טעם מניח את הדעת לפני מועד הדיון או אחריו; הטענה בדבר יציאה בהולה לארצות הברית – לאו טענה היא. מהו אותו אירוע, מדוע לא יכול היה הנתבע למסור הודעה בטרם יצא מהארץ ולהגיש בקשות אשר היו יכולות לחסוך זמן יקר – זאת, כאמור, לא נדע.

סבורני כי התנהלות זו של הנתבע עולה כדי זלזול משווע בבית המשפט ובצד שכנגד. לכך מתווספת העובדה כי בהתאם לתצהירו שב הנתבע לארץ לכאורה כבר ביום 21.7.16 - תצהיר מטעמו לא הוגש במועד שנקבע לכתחילה (26.7.16) ורק ביום 1.8.16, לאחר החלטה נוספת של בית המשפט, הוגש התצהיר הלאקוני מטעמו. גם המחדל במועד הגשת התצהיר מלמד על זלזול בזמנו של בית המשפט ובזמנו של התובע.

7.בנסיבות אלו איני מוצאת לנכון לקבוע את התיק לישיבת הוכחות נוספת (זולת זו שנקבעה והנתבע בחר שלא להתייצב אליה מבלי הודעה מוקדמת), אלא לראות בנתבע כמי שלא התייצב לישיבת הוכחות וליתן הוראות להמשך, כדלקמן –

משוויתר ב"כ הנתבע בדיון מיום 13.7.16 על חקירת התובע (ראו פרוטוקול הדיון עמ' 6 ש' 10-11). יגישו הצדדים סיכומים מטעמם; סיכומי הצדדים יוגשו במקביל, בתוך 30 ימים ולא יעלו על 3 עמודים.

יובהר כי חיוביהם הדיוניים של הצדדים אינם תלויים זה בזה.

8.תזפ לבדק סיכומים ולמתן פסק דין ליום 31.10.16. המזכירות, באדיבותה, תדוור ההחלטה עוד היום בפקס ידני ותסרוק את אישורי המסירה לתיק.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תשע"ו, 03 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: